גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי נפילת משטרו של בשאר אסד ועלייתו של אחמד א-שרע לשלטון מחזירות את סוריה למעמד של שחקן מרכזי בזירה הלבנונית.
גם אם המשטר החדש בדמשק עסוק בביסוס שלטונו ובהתמודדות עם אתגרי הפנים, הוא אינו יכול להתעלם מלבנון, הנתפסת מבחינתו כחלק בלתי נפרד מהמרחב הביטחוני והאסטרטגי של סוריה.
להערכת אותם גורמים, תפיסת ממשל טראמפ היא שסוריה צריכה לשוב ולמלא תפקיד מרכזי במזרח התיכון, לא רק מבחינה ביטחונית, אלא גם במישור המדיני והכלכלי. במסגרת תפיסה זו ביקשה וושינגטון להחזיר את דמשק למעגל ההשפעה האזורי, תוך ניצול מעמדה החדש לצורך קידום אחד היעדים המרכזיים של הממשל בלבנון, פירוק חיזבאללה מנשקו.
המחלוקת עם ישראל מצמצמת את מרחב התמרון של דמשק
אלא שבמקביל הולכת ומחריפה המתיחות בין סוריה לישראל. הנשיא הסורי אחמד א-שרע הגיע, על פי ההערכות, למסקנה כי ישראל אינה מתכוונת לסגת מהשטחים שתפסה בדרום סוריה לאחר נפילת משטר אסד. מעבר לכך, הוא סבור כי ישראל פועלת לעידוד מוקדי כוח מקומיים, ובהם הכורדים, הדרוזים והעלווים, באופן שעלול לערער את אחדותה הטריטוריאלית של סוריה.
ההתפתחויות הללו מציבות את דמשק בפני מציאות מורכבת. מצד אחד היא מעוניינת בשיפור יחסיה עם ארה"ב ועם מדינות המפרץ, ומצד אחר היא אינה יכולה להתעלם מהחשש שהמשך המדיניות הישראלית בדרום סוריה יפגע ביציבותה ובביטחונה הלאומי.
על פי פרשנים בלבנון, אחמד א־שרע מצא את עצמו בדילמה אסטרטגית. מחד גיסא, וושינגטון ביקשה ממנו למלא תפקיד פעיל במאבק נגד חיזבאללה. מאידך גיסא, טורקיה הזהירה אותו מפני הסתבכות שתגרור את סוריה לעימות ישיר עם הארגון.
על פי אותם פרשנים, פנייתו של א־שרע לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הייתה נקודת מפנה. טורקיה שכנעה את דמשק שלא לאמץ במלואה את התוכנית האמריקנית ולא להפוך לכלי במאבק נגד חיזבאללה. בעקבות זאת בוטל ביקורו המתוכנן של א־שרע בוושינגטון, והיחסים עם ארצות הברית וחלק ממדינות המפרץ נכנסו לתקופה של מתיחות.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל לא קונים את הפרשנות הזו ומעריכים כי טורקיה משחקת משחק כפול ומאחורי הקלעים היא מעודדת את הנשיא א-שרע להכניס כוחות צבא ללבנון כדי להקים בה שלוחה פרו טורקית שתאיים גם על ישראל.
עם זאת, בדמשק מבינים היטב כי אין באפשרותם להתעמת עם וושינגטון, סעודיה ואיחוד האמירויות. לכן בחר הנשיא א-שרע לנסות ולגבש חלופה שתאפשר לו לשמור על יחסיו עם כל הצדדים, מבלי להיגרר לעימות צבאי נוסף באזור.
דיאלוג במקום עימות
נוכח ההתנגדות העזה של ישראל, במקום להצטרף למהלך שנועד להביא לפירוק חיזבאללה בכוח, מבקשת סוריה, בתיאום עם טורקיה, לקדם מודל אחר.
הרעיון הוא לפתוח בדיאלוג פנים לבנוני שיביא להסכמה רחבה סביב עתידו של חיזבאללה וסוגיית הנשק שבידיו.
ברוח זו שיגרה דמשק אתמול את שר החוץ אסעד א-שיבאני לביירות, שם נועד עם ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם, במסגרת הניסיון להחזיר את סוריה לתפקיד של מתווכת ומשפיעה בזירה הלבנונית.
להערכת פרשנים בלבנון, מאחורי ההתפתחויות האחרונות מסתתר מאבק רחב יותר על עיצוב הסדר האזורי החדש.
מצד אחד ניצבת הגישה הסעודית, הנהנית מתמיכת ארצות הברית, ולפיה הדרך לייצוב לבנון עוברת בפירוק חיזבאללה מנשקו ובהחלשת כוחו הפוליטי והצבאי.
מנגד ניצבת הגישה הטורקית, הנתמכת גם בידי מצרים וסוריה, שלפיה פתרון המשבר בלבנון חייב להתבסס על הידברות פנימית בין כלל הכוחות הפוליטיים, ולא על כפייה או עימות צבאי העלולים להצית מחדש את המדינה.
לפי ההערכות במערכת הפוליטית הלבנונית כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתקשורת הלבנונית, דמשק נוטה כיום בבירור לעמדה הטורקית. לא מתוך הזדהות עם חיזבאללה, אלא מתוך הבנה שכל הידרדרות ביטחונית נוספת בלבנון תקרין ישירות על היציבות הפנימית בסוריה ותפגע באינטרסים הלאומיים שלה.
בסופו של דבר, השאלה אינה רק אם סוריה חוזרת ללבנון, אלא באיזו דרך היא מבקשת לעשות זאת. בעוד וושינגטון וריאד רואות בדמשק כלי לקידום המאבק בחיזבאללה, הנשיא א-שרע מבקש כעת לעצב מחדש את תפקידה של סוריה כגורם מייצב וכמתווך אזורי. הצלחתו או כישלונו של המהלך הזה עשויים להשפיע לא רק על עתידה של לבנון, אלא גם על מאזן הכוחות החדש המתעצב במזרח התיכון.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
