גורמים בכירים בירושלים מעריכים כי במסגרת ההכנות לחידוש הלחימה, איראן מפעילה לחץ כבד על ארגון חזבאללה בלבנון להצטרף למלחמה נגד ישראל, אם ישראל וארה״ב יתקפו שוב את איראן.
הלחץ מופעל על מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, ועל בכירים נוספים בארגון, באמצעות קצינים של משמרות המהפכה השוהים בלבנון.
בטהראן מבקשים להבטיח כי במקרה של עימות צבאי חדש, לא תישאר איראן לבדה מול ישראל וארה״ב, וכי חזית לבנון תופעל במידת הצורך כדי להרחיב את המערכה וליצור לחץ על ישראל.
אלא שעל פי דיווחים בתקשורת הלבנונית, חזבאללה העביר לאחרונה מסר שלפיו אין בכוונתו להיכנס למערכה חדשה נגד ישראל, גם אם איראן תותקף.
יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, משמש כידוע,מזה תקופה ארוכה, כערוץ תקשורת מרכזי בין הארגון לבין הדרג המדיני בלבנון ובמסגרת המגעים הפנימיים העביר לממשלת לבנון את ההערכה כי חזבאללה אינו מעוניין לגרור את המדינה למלחמה נוספת.
העיתון "א-שרק אל-אווסט" דיווח ב-24 באוקטובר כי חזבאללה הודיע מחדש לנביה ברי שלא יתערב הפעם במלחמה כדי לסייע לאיראן, אם תפרוץ מלחמה בינה לבין ארה״ב. ברי העביר את המסר לנשיא לבנון, ג'וזף עאון. לפי אותו דיווח, גם סגן שר החוץ האיראני, סעיד ח'טיבזאדה, העביר לבכירים לבנונים מסר שלפיו איראן אינה מתכוונת לבקש מחזבאללה להתערב, משום שהיא מסוגלת להתמודד בעצמה עם האיום.
עם זאת, התמונה אינה חד-משמעית. ב-26 באוקטובר פרסם העיתון הלבנוני "אל-ליוואא" דיווח שלפיו גורם בכיר בחזבאללה הבהיר כי הארגון לא נתן לאיש ערבויות שלא יצטרף למלחמה, וכי גם לא ייתן ערבויות כאלה מראש. לפי אותו גורם, ההחלטה אם להתערב תהיה תלויה בהתפתחויות בשטח ובצעדים שתנקוט ישראל. משמעות הדברים היא שחזבאללה מבקש לשמור לעצמו חופש פעולה, ואינו מוכן לוותר מראש על האפשרות להצטרף למערכה.
להערכת גורמים ביטחוניים, הפער בין שני הדיווחים ממחיש את המורכבות בעמדת הארגון. מצד אחד, הוא מעוניין להימנע ממלחמה נוספת שתגרום נזק כבד ללבנון וליכולותיו הצבאיות, ומצד שני הוא אינו מוכן להתחייב שלא יפעל אם ההתפתחויות יחייבו זאת מבחינתו.
בישראל לא מאמינים למסרים המרגיעים שהועברו באמצעות נביה ברי, ומעריכים כי הלחץ האיראני הכבד על הנהגת חזבאללה יעשה את שלו במיוחד אם התקיפה האווירית המתוכננת של ארה"ב וישראל יסכנו את יציבות המשטר האיראני והוא יידחק לפינה.
חזבאללה פעל בחודשים האחרונים לשיקום יכולותיו הצבאיות לאחר האבדות הכבדות שספג במלחמותיו עם ישראל, אך טרם הצליח להשיב לעצמו את מלוא כוחו. הארגון משקיע מאמצים בחידוש מלאי הנשק, בייצור כטב"מים התקפיים, בשיקום מערכות הפיקוד והשליטה ובביצור עמדותיו בדרום לבנון. במקביל, הוא נערך לאפשרות של חידוש העימות, אך משתדל להימנע ממערכה נוספת בטרם ישלים חלק ניכר מתהליך השיקום.
לצורך שיקום היכולות הצבאיות של הארגון, אומרים גורמים ביטחוניים בישראל, איראן העבירה לו באחרונה סכום של כ-200 מיליון דולר, למרות המצוקה הכספית הקשה של המשטר בטהראן בעקבות הסנקציות והלחץ הכלכלי האמריקני. הכספים נועדו לסייע לארגון לחדש את מלאי אמצעי הלחימה ולשקם את המערכים הצבאיים שנפגעו.
במקביל, איראן ממשיכה לסייע לחזבאללה בהעברת אמצעי לחימה וציוד צבאי בדרכים שונות. גורמי הביטחון בלבנון מתמודדים בתקופה האחרונה עם ניסיונות הברחה של חומרי נפץ מסוריה ללבנון. ב-1 באוקטובר הודיע צבא לבנון כי תפס כ-245 קילוגרמים של חומר נפץ מסוג TNT, ארבעה מטעני חבלה ואמצעי הפעלה, בעת ניסיון להבריחם מסוריה. ב-12 באוקטובר הודיע הצבא על תפיסת כ-200 קילוגרמים נוספים של חומרי נפץ באזור אל-קצר שבצפון-מזרח לבנון. המבריחים נמלטו בחזרה לשטח סוריה. בהודעות הרשמיות של הצבא לא נמסר למי נועדו המשלוחים, אך תפיסות אלה ממחישות את המשך פעילות ההברחה לאורך הגבול הסורי.
פרשה נפרדת התעוררה בתחילת אוקטובר, כאשר כוחות הביטחון הלבנוניים תפסו במחסום דהר אל-ביידר משלוח של כ-780 קילוגרמים של חומרי נפץ, ובהם TNT ו-4 C שהועבר מאזור בעלבכ לכיוון ביירות. חזבאללה הודה ב-15 באוקטובר, באמצעות חבר הפרלמנט חסן פדלאללה, כי חומרי הנפץ שייכים לארגון, אך טען כי הם נועדו לשימוש נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון. הארגון דרש להחזיר לו את המשלוח ולשחרר את שני העצורים.
הפרשה הפכה למוקד מתיחות בין חזבאללה לממשלת לבנון, וב-30 באוקטובר הוגשו כתבי אישום נגד 13 חשודים, בהם כמה מחברי הארגון, בגין עבירות הקשורות להחזקת חומרי נפץ, פעילות של מסגרות חמושות ללא אישור המדינה ופגיעה בביטחון המדינה. ההליך המשפטי מעמיד במבחן את יכולתה של ממשלת לבנון לאכוף את סמכותה מול חזבאללה ואת דרישתה לרכז את הנשק בידי המדינה.
ישראל נערכת לאפשרות שחזבאללה יצטרף למערכה אזורית חדשה. שר הביטחון ישראל כ"ץ הזהיר ב-14 באוקטובר, בעת סיור ברצועת הביטחון בלבנון, כי ישראל תתקוף את הדאחייה בביירות אם הארגון יחליט להצטרף למערכה לצד איראן בתגובה לתקיפות בעומק שטחה. לדברי גורמים ביטחוניים, האיום ממחיש כי מבחינת ישראל, ניסיון של חזבאללה לפתוח חזית נוספת לא ייחשב בהכרח למהלך מוגבל, אלא עלול להביא להרחבת התקיפות נגד תשתיותיו.
על פי גורמים ביטחוניים, צה"ל נערך גם לאפשרות של השתלטות על שלוש הערים המרכזיות בדרום לבנון, צור, צידון ונבטיה, במקרה שחזבאללה יצטרף למלחמה מחודשת עם איראן. ההיערכות כוללת גם אפשרות להפעלת כוח ימי, תקיפות נרחבות בפרברים הדרומיים של ביירות והטלת מצור ימי על נמלי ביירות וטריפולי.
מבחינת ישראל, המסר הוא שחזבאללה אינו יכול להניח כי הצטרפות למערכה אזורית תסתיים בסבב תקיפות מוגבל בדרום לבנון. אם הארגון יחליט להפעיל את כוחו לטובת איראן, הוא עלול למצוא את עצמו מול מערכה רחבה בהרבה, שתכוון גם למרכזי הכוח שלו בביירות ולתשתיותיו ברחבי המדינה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
