וושינגטון דוחפת את לבנון להסדר ישיר עם ישראל ולפירוק חזבאללה מנשקו, בעוד המערכת הפוליטית בביירות מפוצלת והנשיא ג'וזף עון מנסה לתמרן בין לחצים מנוגדים ואינטרסים אזוריים.
חשש בלבנון מהמגעים עם ישראל ופגישה אפשרית של הנשיא עון עם ראש הממשלה נתניהו, על רקע ביקורת פנימית חריפה, פיצול פוליטי עמוק והקשר ההדוק בין הזירה הלבנונית למו״מ האמריקני עם איראן, שמייצר לחץ אזורי וחוסר יציבות מתמשך.
ישראל נדחקת לעמדת המתנה אסטרטגית, בין לחץ אמריקני להימנע מהסלמה בזירה הלבנונית לבין ניסיונה לשמר הרתעה מול חזבאללה, כאשר גורל המערכה נקשר להתקדמות המגעים בין וושינגטון לטהראן ולחזונו האזורי של טראמפ.
הפסקת האש בת עשרה ימים בין לבנון לישראל נועדה לפתוח פתח למשא ומתן רחב יותר, אך עתידה תלוי בסוגיות הליבה, בהן פירוק הנשק של חזבאללה, הנוכחות הצבאית הישראלית בדרום והשפעת איראן.
המהלך האמריקני נועד לייצב את הזירה הלבנונית כדי לקדם הסכם עם איראן, אך בשטח מדובר בהפוגה שברירית שעלולה לקרוס בכל רגע.
לבנון נדחקת לזירה שבה הלחצים האזוריים והעימותים הפנימיים מתלכדים, כאשר היעדר הסדרה בין וושינגטון לטהראן משתקף ישירות בזירה הלבנונית, מעכב כל התקדמות מדינית ומעמיק את הסיכון להסלמה ביטחונית ולקריסה פנימית רחבה.
המו״מ יפתח תחת אש ובצל מעורבות אמריקנית גוברת, ישראל מתעקשת על פירוק חיזבאללה מנשקו ולבנון דורשת הפסקת אש ונסיגה, על רקע ספקות כבדים לגבי היתכנות הסכם כל עוד המשטר האיראני לא קרס.
ההתלקחות בדרום לבנון והעקירה השיעית חושפות את שברירות המבנה הפוליטי והחברתי, ומעמידות את המדינה בפני נקודת הכרעה גורלית.
למרות המסר החריף כלפי טהראן, גירוש השגריר האיראני מלבנון נתפס בישראל כמהלך סמלי בלבד, כל עוד לבנון נמנעת מהתמודדות ישירה עם סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו.
המערכה בדרום לבנון תשיג לצה"ל שליטה טקטית בלבד להגן על ישובי הצפון, אך כושר שיגור הרקטות של חזבאללה נותר בעינו.
ללא הכרעה בציר האיראני, ישראל תתקשה לבלום את ירי הרקטות המתמשך מצפון לליטאני.
וושינגטון דוחפת את לבנון להסדר ישיר עם ישראל ולפירוק חזבאללה מנשקו, בעוד המערכת הפוליטית בביירות מפוצלת והנשיא ג'וזף עון מנסה לתמרן בין לחצים מנוגדים ואינטרסים אזוריים.
חשש בלבנון מהמגעים עם ישראל ופגישה אפשרית של הנשיא עון עם ראש הממשלה נתניהו, על רקע ביקורת פנימית חריפה, פיצול פוליטי עמוק והקשר ההדוק בין הזירה הלבנונית למו״מ האמריקני עם איראן, שמייצר לחץ אזורי וחוסר יציבות מתמשך.
ישראל נדחקת לעמדת המתנה אסטרטגית, בין לחץ אמריקני להימנע מהסלמה בזירה הלבנונית לבין ניסיונה לשמר הרתעה מול חזבאללה, כאשר גורל המערכה נקשר להתקדמות המגעים בין וושינגטון לטהראן ולחזונו האזורי של טראמפ.
הפסקת האש בת עשרה ימים בין לבנון לישראל נועדה לפתוח פתח למשא ומתן רחב יותר, אך עתידה תלוי בסוגיות הליבה, בהן פירוק הנשק של חזבאללה, הנוכחות הצבאית הישראלית בדרום והשפעת איראן.
המהלך האמריקני נועד לייצב את הזירה הלבנונית כדי לקדם הסכם עם איראן, אך בשטח מדובר בהפוגה שברירית שעלולה לקרוס בכל רגע.
לבנון נדחקת לזירה שבה הלחצים האזוריים והעימותים הפנימיים מתלכדים, כאשר היעדר הסדרה בין וושינגטון לטהראן משתקף ישירות בזירה הלבנונית, מעכב כל התקדמות מדינית ומעמיק את הסיכון להסלמה ביטחונית ולקריסה פנימית רחבה.
המו״מ יפתח תחת אש ובצל מעורבות אמריקנית גוברת, ישראל מתעקשת על פירוק חיזבאללה מנשקו ולבנון דורשת הפסקת אש ונסיגה, על רקע ספקות כבדים לגבי היתכנות הסכם כל עוד המשטר האיראני לא קרס.
ההתלקחות בדרום לבנון והעקירה השיעית חושפות את שברירות המבנה הפוליטי והחברתי, ומעמידות את המדינה בפני נקודת הכרעה גורלית.
למרות המסר החריף כלפי טהראן, גירוש השגריר האיראני מלבנון נתפס בישראל כמהלך סמלי בלבד, כל עוד לבנון נמנעת מהתמודדות ישירה עם סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו.
המערכה בדרום לבנון תשיג לצה"ל שליטה טקטית בלבד להגן על ישובי הצפון, אך כושר שיגור הרקטות של חזבאללה נותר בעינו.
ללא הכרעה בציר האיראני, ישראל תתקשה לבלום את ירי הרקטות המתמשך מצפון לליטאני.
