המלחמה עם ארה"ב וישראל והאיומים של טראמפ לתקוף מתקני גרעין תת קרקעיים מעמיקים את המשבר בתפיסת הביטחון של טהראן. במחנה הניצי גוברים הקולות הקוראים לוותר על המגבלות הקודמות ולבחון השגת נשק גרעיני, אך ההערכות במערב מצביעות על פער בין היכולת לפגוע בתוכנית הגרעין לבין האפשרות לחסל אותה לחלוטין.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי תקיפה ישראלית נוספת באיראן עשויה לכלול חיסול של המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי ומפקד משמרות המהפכה אחמד ואחידי. לדבריהם, עריפת ראשי המשטר לא תספיק להפלתו, ולשם כך תידרש גם פגיעה בתשתיות האנרגיה ובאתרי הגרעין של איראן.
המשבר הכלכלי, שחיקת האמון והמחאה הציבורית מערערים את יציבות המשטר, אך משמרות המהפכה, מנגנוני הדיכוי ומיצר הורמוז עדיין מעניקים לטהרן עוצמה שמונעת בשלב זה קריסה.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
בעוד וושינגטון מבקשת להבטיח את חופש השיט, טהרן הופכת את מיצרי הורמוז לכלי הלחץ האסטרטגי המרכזי שלה ומנסה לכפות על ארה"ב הכרה דה-פקטו בשליטתה על אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם.
בזמן שטראמפ מצהיר כי פירוק תוכנית הגרעין מתקדם, טהראן מסרבת לפתוח את מתקניה לפיקוח, מתמקדת בשליטה במיצר הורמוז ומאלצת את וושינגטון לדון דווקא בנכסים המוקפאים, בחופש השיט ובהסדרים האזוריים.
מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן עשוי לבלום את ההסלמה ולהעניק לצדדים מרחב נשימה, אך הפערים העמוקים בסוגיות הגרעין, לבנון וההשפעה האזורית של טהראן מלמדים כי הדרך להסכם קבע עדיין ארוכה ורצופת מכשולים.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי לסיים את שלב הלחימה הישירה, אך הוא מותיר את הסוגיות המרכזיות פתוחות. בעוד איראן מצליחה לשרוד ולהגיע לשולחן המשא ומתן מעמדת כוח יחסית, ארה"ב נאלצת להכיר במגבלות כוחה וישראל מוצאת עצמה מחוץ למעגל קבלת ההחלטות.
הסעיפים במזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן הנוגעים ללבנון, לגרעין ולסנקציות מעוררים דאגה בירושלים כי וושינגטון מעניקה לטהראן מרחב נשימה אסטרטגי, שעלול לשנות את מאזן הכוחות האזורי. בישראל רואים במזכר נסיגה אמריקנית מעמדותיה הקודמות, וחוששים מפגיעה בהרתעה הישראלית ומהתחזקות מחודשת של איראן ושלוחותיה במזרח התיכון.
הנשיא טראמפ ניצב בין איום בחידוש העימות הצבאי עם איראן לבין הסכם שאינו עונה על ציפיותיו, בעוד מאמציו להרחיב את הסכמי אברהם נתקלים בהתנגדות אזורית גוברת, הוא יצטרך לקבל הכרעות קשות.
המלחמה עם ארה"ב וישראל והאיומים של טראמפ לתקוף מתקני גרעין תת קרקעיים מעמיקים את המשבר בתפיסת הביטחון של טהראן. במחנה הניצי גוברים הקולות הקוראים לוותר על המגבלות הקודמות ולבחון השגת נשק גרעיני, אך ההערכות במערב מצביעות על פער בין היכולת לפגוע בתוכנית הגרעין לבין האפשרות לחסל אותה לחלוטין.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי תקיפה ישראלית נוספת באיראן עשויה לכלול חיסול של המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי ומפקד משמרות המהפכה אחמד ואחידי. לדבריהם, עריפת ראשי המשטר לא תספיק להפלתו, ולשם כך תידרש גם פגיעה בתשתיות האנרגיה ובאתרי הגרעין של איראן.
המשבר הכלכלי, שחיקת האמון והמחאה הציבורית מערערים את יציבות המשטר, אך משמרות המהפכה, מנגנוני הדיכוי ומיצר הורמוז עדיין מעניקים לטהרן עוצמה שמונעת בשלב זה קריסה.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
בעוד וושינגטון מבקשת להבטיח את חופש השיט, טהרן הופכת את מיצרי הורמוז לכלי הלחץ האסטרטגי המרכזי שלה ומנסה לכפות על ארה"ב הכרה דה-פקטו בשליטתה על אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם.
בזמן שטראמפ מצהיר כי פירוק תוכנית הגרעין מתקדם, טהראן מסרבת לפתוח את מתקניה לפיקוח, מתמקדת בשליטה במיצר הורמוז ומאלצת את וושינגטון לדון דווקא בנכסים המוקפאים, בחופש השיט ובהסדרים האזוריים.
מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן עשוי לבלום את ההסלמה ולהעניק לצדדים מרחב נשימה, אך הפערים העמוקים בסוגיות הגרעין, לבנון וההשפעה האזורית של טהראן מלמדים כי הדרך להסכם קבע עדיין ארוכה ורצופת מכשולים.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי לסיים את שלב הלחימה הישירה, אך הוא מותיר את הסוגיות המרכזיות פתוחות. בעוד איראן מצליחה לשרוד ולהגיע לשולחן המשא ומתן מעמדת כוח יחסית, ארה"ב נאלצת להכיר במגבלות כוחה וישראל מוצאת עצמה מחוץ למעגל קבלת ההחלטות.
הסעיפים במזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן הנוגעים ללבנון, לגרעין ולסנקציות מעוררים דאגה בירושלים כי וושינגטון מעניקה לטהראן מרחב נשימה אסטרטגי, שעלול לשנות את מאזן הכוחות האזורי. בישראל רואים במזכר נסיגה אמריקנית מעמדותיה הקודמות, וחוששים מפגיעה בהרתעה הישראלית ומהתחזקות מחודשת של איראן ושלוחותיה במזרח התיכון.
הנשיא טראמפ ניצב בין איום בחידוש העימות הצבאי עם איראן לבין הסכם שאינו עונה על ציפיותיו, בעוד מאמציו להרחיב את הסכמי אברהם נתקלים בהתנגדות אזורית גוברת, הוא יצטרך לקבל הכרעות קשות.
