מבצע המעצרים הנרחב שמוביל ראש הממשלה עלי א-זיידי עשוי להיות הרבה יותר ממאבק בשחיתות. מאחורי החקירות מסתתר מאבק על פירוק מוקדי הכוח של המיליציות הפרו איראניות, צמצום השפעתה של טהראן בעיראק ועיצוב מחדש של המערכת הפוליטית לקראת עידן חדש ביחסי בגדאד עם וושינגטון.
הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון אינו רק הסדר ביטחוני חדש, אלא מבחן היסטורי לעתידה של המדינה הלבנונית. תומכיו רואים בו הזדמנות להשיב את הריבונות ולצמצם את השפעת איראן.
חזבאללה חושש שהמהלך המדיני של לבנון עם ישראל יהפוך לכלי לפירוק כוחו הצבאי. גורמים ביטחוניים מזהירים כי אם המשבר יסלים, לבנון עלולה להידרדר לעימות פנימי חסר תקדים.
ההתנגדות החריפה של חזבאללה, תנועת אמל ובעלי בריתם להסכם המסגרת עם ישראל מלמדת כי הקרב הבא לא יתנהל רק מול ישראל, אלא גם בתוך לבנון. הצלחת ההסכם תלויה בשאלה אחת, האם המדינה הלבנונית תהיה מסוגלת לראשונה לכפות את ריבונותה על חזבאללה, או שמא איראן תצליח לסכל את המהלך ולהחזיר את לבנון למסלול של "אחדות הזירות".
הסכם המסגרת מערער את תפיסת "אחדות הזירות" שמקדמת איראן ומחזק את ריבונות ממשלת לבנון, אולם הצלחתו תלויה ביכולתו של צבא לבנון להתמודד לראשונה עם חזבאללה ולאכוף את התחייבויותיו.
הדרישות הישראליות, ההתנגדות הלבנונית והקו האדום שמציבה טהראן סביב חיזבאללה הופכים את המשא ומתן בוושינגטון לנקודת מבחן קריטית לעתיד ההסכם האמריקני-איראני.
גורמי ביטחון בכירים בישראל מזהירים כי רעיון הכנסת כוחות סוריים ללבנון לצורך פירוק חזבאללה מנשקו, הזוכה לעידוד מצד ממשל טראמפ, עלול להציב איום חדש על גבולה הצפוני של ישראל.
מזכר ההבנות עם איראן מעמיק את הפער בין ירושלים לוושינגטון. בישראל חוששים כי הסכם קבע אמריקני-איראני יחזק מחדש את טהראן, יעניק לה לגיטימציה אזורית ויחייב את ישראל להיערך לאפשרות של פעולה עצמאית נגד תוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים.
הניסיון האמריקני למנוע עימות רחב עם איראן מחזק מחדש את ציר ההתנגדות, משקם את מעמד חזבאללה והחות'ים ומערער את חזון הסדר האזורי החדש שישראל וארה"ב ביקשו לעצב.
מאחורי המגעים החדשים בענין לבנון מסתמן ניסיון לקשור את עתיד דרום לבנון להסכמות האזוריות בין ארה"ב לאיראן, תוך הענקת תפקיד מרכזי לקטאר בעיצוב ההסדר העתידי.
מבצע המעצרים הנרחב שמוביל ראש הממשלה עלי א-זיידי עשוי להיות הרבה יותר ממאבק בשחיתות. מאחורי החקירות מסתתר מאבק על פירוק מוקדי הכוח של המיליציות הפרו איראניות, צמצום השפעתה של טהראן בעיראק ועיצוב מחדש של המערכת הפוליטית לקראת עידן חדש ביחסי בגדאד עם וושינגטון.
הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון אינו רק הסדר ביטחוני חדש, אלא מבחן היסטורי לעתידה של המדינה הלבנונית. תומכיו רואים בו הזדמנות להשיב את הריבונות ולצמצם את השפעת איראן.
חזבאללה חושש שהמהלך המדיני של לבנון עם ישראל יהפוך לכלי לפירוק כוחו הצבאי. גורמים ביטחוניים מזהירים כי אם המשבר יסלים, לבנון עלולה להידרדר לעימות פנימי חסר תקדים.
ההתנגדות החריפה של חזבאללה, תנועת אמל ובעלי בריתם להסכם המסגרת עם ישראל מלמדת כי הקרב הבא לא יתנהל רק מול ישראל, אלא גם בתוך לבנון. הצלחת ההסכם תלויה בשאלה אחת, האם המדינה הלבנונית תהיה מסוגלת לראשונה לכפות את ריבונותה על חזבאללה, או שמא איראן תצליח לסכל את המהלך ולהחזיר את לבנון למסלול של "אחדות הזירות".
הסכם המסגרת מערער את תפיסת "אחדות הזירות" שמקדמת איראן ומחזק את ריבונות ממשלת לבנון, אולם הצלחתו תלויה ביכולתו של צבא לבנון להתמודד לראשונה עם חזבאללה ולאכוף את התחייבויותיו.
הדרישות הישראליות, ההתנגדות הלבנונית והקו האדום שמציבה טהראן סביב חיזבאללה הופכים את המשא ומתן בוושינגטון לנקודת מבחן קריטית לעתיד ההסכם האמריקני-איראני.
גורמי ביטחון בכירים בישראל מזהירים כי רעיון הכנסת כוחות סוריים ללבנון לצורך פירוק חזבאללה מנשקו, הזוכה לעידוד מצד ממשל טראמפ, עלול להציב איום חדש על גבולה הצפוני של ישראל.
מזכר ההבנות עם איראן מעמיק את הפער בין ירושלים לוושינגטון. בישראל חוששים כי הסכם קבע אמריקני-איראני יחזק מחדש את טהראן, יעניק לה לגיטימציה אזורית ויחייב את ישראל להיערך לאפשרות של פעולה עצמאית נגד תוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים.
הניסיון האמריקני למנוע עימות רחב עם איראן מחזק מחדש את ציר ההתנגדות, משקם את מעמד חזבאללה והחות'ים ומערער את חזון הסדר האזורי החדש שישראל וארה"ב ביקשו לעצב.
מאחורי המגעים החדשים בענין לבנון מסתמן ניסיון לקשור את עתיד דרום לבנון להסכמות האזוריות בין ארה"ב לאיראן, תוך הענקת תפקיד מרכזי לקטאר בעיצוב ההסדר העתידי.
