המחלוקות במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן מהוות מאבק על כללי המשחק האזוריים בין נושא הגרעין למיצרי הורמוז ותיק לבנון.
הפסקת האש בת עשרה ימים בין לבנון לישראל נועדה לפתוח פתח למשא ומתן רחב יותר, אך עתידה תלוי בסוגיות הליבה, בהן פירוק הנשק של חזבאללה, הנוכחות הצבאית הישראלית בדרום והשפעת איראן.
נשיא סוריה אחמד א-שרע מאמץ קו זהיר של הימנעות ממעורבות צבאית ישירה במלחמה האזורית, על רקע חולשה פנימית ושאיפה למנוע הידרדרות נוספת כדי לשמור על יציבות המשטר ולהימנע מהפיכת סוריה לזירת עימות פתוחה.
לבנון נדחקת לזירה שבה הלחצים האזוריים והעימותים הפנימיים מתלכדים, כאשר היעדר הסדרה בין וושינגטון לטהראן משתקף ישירות בזירה הלבנונית, מעכב כל התקדמות מדינית ומעמיק את הסיכון להסלמה ביטחונית ולקריסה פנימית רחבה.
במערכת הביטחון מזהים תהליך מסוכן של ערעור פנימי בלבנון, שבו חזבאללה, בגיבוי איראני, מפעיל לחץ רחוב ואיומים פוליטיים כדי למנוע את פירוקו מנשקו ולסכל את התקדמות המגעים עם ישראל.
המו״מ יפתח תחת אש ובצל מעורבות אמריקנית גוברת, ישראל מתעקשת על פירוק חיזבאללה מנשקו ולבנון דורשת הפסקת אש ונסיגה, על רקע ספקות כבדים לגבי היתכנות הסכם כל עוד המשטר האיראני לא קרס.
למרות ההישגים הצבאיים המשמעותיים של ארה״ב וישראל והפגיעה הקשה בתשתיות הגרעין והטילים של איראן, הפסקת האש הזמנית חושפת פערים עמוקים בין הצדדים וסימני שאלה אסטרטגיים קריטיים, בעוד וושינגטון וטהראן נאבקות על עיצוב הנרטיב של תוצאות המערכה והשלכותיה על עתיד האזור
חזבאללה התאושש במהירות מחיסול חסן נצראללה וממבצע הביפרים, והערכת חולשתו בישראל, בזירה הבינלאומית והבינערבית התבררה כמוטעית, בעוד הארגון משקם את כוחותיו ומחזיר לעצמו את עוצמתו הצבאית והפוליטית בלבנון.
חזבאללה מנצל את הפניית עיקר הכוח האווירי הישראלי לזירה האיראנית, מאמץ אסטרטגיית התשה ממושכת ושואף למנוע הכרעה כדי לשחוק את החוסן הישראלי ולשפר עמדות לקראת הסדר עתידי.
המשבר הדיפלומטי בסוגיית השגריר האיראני מדגיש את שחיקת הריבונות הלבנונית ואת עליונות ציר איראן–חזבאללה על מוסדות המדינה.
המחלוקות במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן מהוות מאבק על כללי המשחק האזוריים בין נושא הגרעין למיצרי הורמוז ותיק לבנון.
הפסקת האש בת עשרה ימים בין לבנון לישראל נועדה לפתוח פתח למשא ומתן רחב יותר, אך עתידה תלוי בסוגיות הליבה, בהן פירוק הנשק של חזבאללה, הנוכחות הצבאית הישראלית בדרום והשפעת איראן.
נשיא סוריה אחמד א-שרע מאמץ קו זהיר של הימנעות ממעורבות צבאית ישירה במלחמה האזורית, על רקע חולשה פנימית ושאיפה למנוע הידרדרות נוספת כדי לשמור על יציבות המשטר ולהימנע מהפיכת סוריה לזירת עימות פתוחה.
לבנון נדחקת לזירה שבה הלחצים האזוריים והעימותים הפנימיים מתלכדים, כאשר היעדר הסדרה בין וושינגטון לטהראן משתקף ישירות בזירה הלבנונית, מעכב כל התקדמות מדינית ומעמיק את הסיכון להסלמה ביטחונית ולקריסה פנימית רחבה.
במערכת הביטחון מזהים תהליך מסוכן של ערעור פנימי בלבנון, שבו חזבאללה, בגיבוי איראני, מפעיל לחץ רחוב ואיומים פוליטיים כדי למנוע את פירוקו מנשקו ולסכל את התקדמות המגעים עם ישראל.
המו״מ יפתח תחת אש ובצל מעורבות אמריקנית גוברת, ישראל מתעקשת על פירוק חיזבאללה מנשקו ולבנון דורשת הפסקת אש ונסיגה, על רקע ספקות כבדים לגבי היתכנות הסכם כל עוד המשטר האיראני לא קרס.
למרות ההישגים הצבאיים המשמעותיים של ארה״ב וישראל והפגיעה הקשה בתשתיות הגרעין והטילים של איראן, הפסקת האש הזמנית חושפת פערים עמוקים בין הצדדים וסימני שאלה אסטרטגיים קריטיים, בעוד וושינגטון וטהראן נאבקות על עיצוב הנרטיב של תוצאות המערכה והשלכותיה על עתיד האזור
חזבאללה התאושש במהירות מחיסול חסן נצראללה וממבצע הביפרים, והערכת חולשתו בישראל, בזירה הבינלאומית והבינערבית התבררה כמוטעית, בעוד הארגון משקם את כוחותיו ומחזיר לעצמו את עוצמתו הצבאית והפוליטית בלבנון.
חזבאללה מנצל את הפניית עיקר הכוח האווירי הישראלי לזירה האיראנית, מאמץ אסטרטגיית התשה ממושכת ושואף למנוע הכרעה כדי לשחוק את החוסן הישראלי ולשפר עמדות לקראת הסדר עתידי.
המשבר הדיפלומטי בסוגיית השגריר האיראני מדגיש את שחיקת הריבונות הלבנונית ואת עליונות ציר איראן–חזבאללה על מוסדות המדינה.
