
מצרים, ירדן וסעודיה מגבירות את המאמצים לאיחוד מחנה פת"ח לקראת הבחירות
הבחירות למועצה המחוקקת הופכות לזירת המאבק על עתיד תנועת פת"ח, המדינות הערביות מבקשות לאחד את התנועה לפני שהמאבק על הירושה של מחמוד עבאס יתפרץ במלוא עוצמתו.

הבחירות למועצה המחוקקת הופכות לזירת המאבק על עתיד תנועת פת"ח, המדינות הערביות מבקשות לאחד את התנועה לפני שהמאבק על הירושה של מחמוד עבאס יתפרץ במלוא עוצמתו.

הברית הביטחונית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן מציבה את מצרים בפני דילמה אסטרטגית, להשתלב במערכת הביטחון האזורית החדשה או לשמור על המסורת המצרית של הימנעות מבריתות צבאיות. בינתיים קהיר מעדיפה להשאיר את כל האפשרויות פתוחות

ירושלים חוששת שהברית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן תהפוך לגוש אזורי עצמאי, תרחיק את ריאד מהנורמליזציה עם ישראל ותשנה את מאזן הכוחות במזרח התיכון.

הברית הצבאית המשולשת בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינה רק הסכם הגנה, היא משקפת את השינוי במאזן הכוחות האזורי ואת היחלשות מעמדה המסורתי של קהיר.

קהיר מגבירה את הלחץ על נתניהו ומגייסת את ארה"ב, קטאר וטורקיה לקידום השלב השני בעזה, אך בישראל מתעקשים: פירוק חמאס מנשקו הוא תנאי למעבר לשלב הבא.

“הסכם מכה” להגנה משותפת מסמן שינוי עמוק במאזן הכוחות במזרח התיכון, שלוש מעצמות סוניות מחברות בין כסף, כוח צבאי, טכנולוגיה ויכולות גרעיניות ומאותתות לוושינגטון שהן אינן מוכנות עוד להסתמך עליה כערבה הביטחונית היחידה

ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.

הפגיעה בנמל המצרי אינה עוד אירוע ביטחוני נקודתי, אלא איתות לכך שהעימות האזורי מתרחב לזירות חדשות. איראן או שלוחיה הצליחו לתקוף יעד אסטרטגי בלב מצרים, המשמעות היא שמפת האיומים האזורית השתנתה באופן דרמטי.

מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.

למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.

הבחירות למועצה המחוקקת הופכות לזירת המאבק על עתיד תנועת פת"ח, המדינות הערביות מבקשות לאחד את התנועה לפני שהמאבק על הירושה של מחמוד עבאס יתפרץ במלוא עוצמתו.

הברית הביטחונית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן מציבה את מצרים בפני דילמה אסטרטגית, להשתלב במערכת הביטחון האזורית החדשה או לשמור על המסורת המצרית של הימנעות מבריתות צבאיות. בינתיים קהיר מעדיפה להשאיר את כל האפשרויות פתוחות

ירושלים חוששת שהברית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן תהפוך לגוש אזורי עצמאי, תרחיק את ריאד מהנורמליזציה עם ישראל ותשנה את מאזן הכוחות במזרח התיכון.

הברית הצבאית המשולשת בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינה רק הסכם הגנה, היא משקפת את השינוי במאזן הכוחות האזורי ואת היחלשות מעמדה המסורתי של קהיר.

קהיר מגבירה את הלחץ על נתניהו ומגייסת את ארה"ב, קטאר וטורקיה לקידום השלב השני בעזה, אך בישראל מתעקשים: פירוק חמאס מנשקו הוא תנאי למעבר לשלב הבא.

“הסכם מכה” להגנה משותפת מסמן שינוי עמוק במאזן הכוחות במזרח התיכון, שלוש מעצמות סוניות מחברות בין כסף, כוח צבאי, טכנולוגיה ויכולות גרעיניות ומאותתות לוושינגטון שהן אינן מוכנות עוד להסתמך עליה כערבה הביטחונית היחידה

ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.

הפגיעה בנמל המצרי אינה עוד אירוע ביטחוני נקודתי, אלא איתות לכך שהעימות האזורי מתרחב לזירות חדשות. איראן או שלוחיה הצליחו לתקוף יעד אסטרטגי בלב מצרים, המשמעות היא שמפת האיומים האזורית השתנתה באופן דרמטי.

מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.

למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.