הערכות במערכת הביטחון בישראל קובעות כי קריסת משטר ההיאתולות, אם תבוא, תיגזר משחיקה פנימית במנגנוני הפיקוד והשליטה של "משמרות המהפכה" ולא ממרד צבאי יזום.
המשבר הכלכלי, קריסת הריאל והאיומים הגוברים מצד ישראל וארה״ב מזינים מחאה מתרחבת ברחובות ובאוניברסיטאות באיראן, אך לפי גורמי ביטחון בכירים בישראל, מנגנוני הדיכוי, היעדר אופוזיציה והשליטה של ח'מינאי בכוחות הביטחון מונעים בשלב זה איום ממשי על יציבות השלטון.
המאבק הסמוי בין ישראל לאיראן על אופיה של מדינת לבנון עשוי לעצב מחדש את מאזן הכוחות האזורי, ולקבוע אם הדרך מובילה לשקט יחסי או למלחמה שתפגע קשות בארגון חזבאללה ובמדינת לבנון.
החזרת הסנקציות הבינלאומיות מציבה את איראן בפני דילמה קשה האם להיכנע לדרישות המערב ולהיכנס להסכם גרעין מחמיר בהרבה מזה של 2015, או לבחור בנתיב של עימות והסלמה שכולל שורה של צעדים שעלולים להצית מלחמה ישירה עם ישראל וארה״ב.
תמונות לוויין מגלות כי איראן משקמת במהירות את אתרי ייצור הטילים שנפגעו במלחמה כדי להחיות את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי איראן תנסה להשיגם מסין מערבלים פלנטריים ולהאיץ מחדש את קצב הייצור והיא תחפש את הרגע המתאים להנחית על ישראל מתקפת פתע של מאות טילים בליסטיים לעבר אתרים אסטרטגיים.
איראן נמצאת בפני פרשת דרכים והמחנה הרפורמיסטי עורך חשבון נפש בעקבות המלחמה עם ישראל, עם זאת, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי המנהיג העליון ח'מינאי נחוש להמשיך במלחמה נגד ישראל ולדכא כל ביקורת על מדיניותו.
על פי גורמי מודיעין במערב, בצמרת האיראנית פרצה מחלוקת קשה בין המנהיג העליון ח'מינאי לבין הנשיא פזשכיאן על התנאים שבהם איראן צריכה לחזור למשא ומתן על הסכם הגרעין.
קיימת גם מחלוקת מי ינהל את המשא ומתן עם המערב, משרד החוץ או המועצה העליונה לביטחון לאומי, אולם, בסופו של דבר המנהיג העליון ח'מינאי הוא הפוסק האחרון.
משבר המים החמור באיראן במקביל לגל חום קיצוני ולכשלי ניהול, מעורר תסכול עמוק בקרב הציבור ומעמיד בסכנה את יציבות המשטר. גורמי ביטחון בכירים בישראל מעריכים כי מדובר בפוטנציאל להחרפת המשבר והפגנות רחבות היקף.
חתימת הסכם השלום בבית הלבן מייצרת שינויים גיאופוליטיים דרמטיים בדרום הקווקז, ופותחת פתח לנוכחות אמריקאית ישירה באיזור , מה שמעורר חששות גדולים בטהראן.
איראן מתנגדת לכך שחזבאללה בלבנון יפורק מנשקו בהתאם להחלטה של ממשלת לבנון.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי איראן מנסה להשתמש בנושא פירוק הנשק של חזבאללה כקלף מיקוח במשא ומתן על הסכם הגרעין וכי היא רוצה לשמר את כוחו הצבאי כ"כוח קדמי" בסבב הלחימה הבא מול ישראל.
הערכות במערכת הביטחון בישראל קובעות כי קריסת משטר ההיאתולות, אם תבוא, תיגזר משחיקה פנימית במנגנוני הפיקוד והשליטה של "משמרות המהפכה" ולא ממרד צבאי יזום.
המשבר הכלכלי, קריסת הריאל והאיומים הגוברים מצד ישראל וארה״ב מזינים מחאה מתרחבת ברחובות ובאוניברסיטאות באיראן, אך לפי גורמי ביטחון בכירים בישראל, מנגנוני הדיכוי, היעדר אופוזיציה והשליטה של ח'מינאי בכוחות הביטחון מונעים בשלב זה איום ממשי על יציבות השלטון.
המאבק הסמוי בין ישראל לאיראן על אופיה של מדינת לבנון עשוי לעצב מחדש את מאזן הכוחות האזורי, ולקבוע אם הדרך מובילה לשקט יחסי או למלחמה שתפגע קשות בארגון חזבאללה ובמדינת לבנון.
החזרת הסנקציות הבינלאומיות מציבה את איראן בפני דילמה קשה האם להיכנע לדרישות המערב ולהיכנס להסכם גרעין מחמיר בהרבה מזה של 2015, או לבחור בנתיב של עימות והסלמה שכולל שורה של צעדים שעלולים להצית מלחמה ישירה עם ישראל וארה״ב.
תמונות לוויין מגלות כי איראן משקמת במהירות את אתרי ייצור הטילים שנפגעו במלחמה כדי להחיות את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי איראן תנסה להשיגם מסין מערבלים פלנטריים ולהאיץ מחדש את קצב הייצור והיא תחפש את הרגע המתאים להנחית על ישראל מתקפת פתע של מאות טילים בליסטיים לעבר אתרים אסטרטגיים.
איראן נמצאת בפני פרשת דרכים והמחנה הרפורמיסטי עורך חשבון נפש בעקבות המלחמה עם ישראל, עם זאת, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי המנהיג העליון ח'מינאי נחוש להמשיך במלחמה נגד ישראל ולדכא כל ביקורת על מדיניותו.
על פי גורמי מודיעין במערב, בצמרת האיראנית פרצה מחלוקת קשה בין המנהיג העליון ח'מינאי לבין הנשיא פזשכיאן על התנאים שבהם איראן צריכה לחזור למשא ומתן על הסכם הגרעין.
קיימת גם מחלוקת מי ינהל את המשא ומתן עם המערב, משרד החוץ או המועצה העליונה לביטחון לאומי, אולם, בסופו של דבר המנהיג העליון ח'מינאי הוא הפוסק האחרון.
משבר המים החמור באיראן במקביל לגל חום קיצוני ולכשלי ניהול, מעורר תסכול עמוק בקרב הציבור ומעמיד בסכנה את יציבות המשטר. גורמי ביטחון בכירים בישראל מעריכים כי מדובר בפוטנציאל להחרפת המשבר והפגנות רחבות היקף.
חתימת הסכם השלום בבית הלבן מייצרת שינויים גיאופוליטיים דרמטיים בדרום הקווקז, ופותחת פתח לנוכחות אמריקאית ישירה באיזור , מה שמעורר חששות גדולים בטהראן.
איראן מתנגדת לכך שחזבאללה בלבנון יפורק מנשקו בהתאם להחלטה של ממשלת לבנון.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי איראן מנסה להשתמש בנושא פירוק הנשק של חזבאללה כקלף מיקוח במשא ומתן על הסכם הגרעין וכי היא רוצה לשמר את כוחו הצבאי כ"כוח קדמי" בסבב הלחימה הבא מול ישראל.
