המלחמה האיצה את חילופי הדורות בצמרת המשטר האיראני, האליטה החדשה מעבירה את מרכז הכובד מן האידיאולוגיה אל ביטחון המדינה, ומנהלת את מדיניות החוץ מתוך פרגמטיות רבה יותר, מבלי לוותר על האינטרסים האסטרטגיים של איראן.
המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי מגביר את מעורבותו בשלטון, אך היקף סמכויותיו עדיין אינו ברור.
המשטר האיראני מבקש להפוך את הלווייתו של עלי ח'מינאי ממוקד סיכון פוליטי למפגן נאמנות המוני ולהוכחת יציבות השלטון החדש.
דחיית הקבורה של המנהיג העליון עלי ח'מינאי חושפת את עומק המשבר בטהראן, ואת חשש הנהגת משמרות המהפכה מפני התפרצות פנימית ואובדן שליטה.
החיסולים באיראן ממוטטים את שכבת הפיקוד הבכירה וממחישים עליונות מודיעינית ומבצעית ישראלית, אך כל עוד מנגנוני המשטר שורדים ומייצרים תחליפים, ההישג נותר טקטי בלבד ומוביל למערכה ממושכת שבה ההכרעה תלויה בשחיקה מתמשכת של כל מוקדי הכוח האיראניים.
בירושלים מעריכים כי יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד קאליבאף הפך לשחקן מפתח לא רק בזירה הפנימית אלא גם בערוץ המגעים מול ארה"ב, אך רואים בו אגוז קשה וחלק מהבעיה ולא מהפתרון, במיוחד לנוכח קשריו ההדוקים למשמרות המהפכה.
בזמן שאיראן שקועה במלחמה, מוג'תבא ח'מינאי, המנהיג העליון החדש נעלם מהזירה, ומותיר מאחוריו שמועות על פציעה, מאבקי כוח ושאלה מי באמת מנהל את המדינה.
גורמים בכירים בישראל מעריכים כי שורת כשלים אסטרטגיים של משטר ההיאתולות, בתחום הגרעין, הבריתות האזוריות וההרתעה, החלישה את איראן והביאה אותה למערכה הנוכחית כשהיא פגיעה יותר מאי פעם.
בחירתו של מוג'תבא ח'מינאי למנהיג העליון של איראן נתפסת בטהראן כהצהרת עמידה מול הלחץ האמריקני והישראלי, אך בירושלים מעריכים כי המהלך הופך את המנהיג החדש ליעד מרכזי לחיסול בדרך למיטוט המשטר האיראני.
הערכת המודיעין של ארה"ב וישראל היא כי בשלב הזה החות'ים בתימן תומכים באופן עקיף בלבד באיראן, אך בהמשך ככל שיחמיר מצבו של המשטר באיראן גובר הסיכוי כי יצטרפו למערכה ויתקפו מטרות אמריקניות וישראליות.
המלחמה האיצה את חילופי הדורות בצמרת המשטר האיראני, האליטה החדשה מעבירה את מרכז הכובד מן האידיאולוגיה אל ביטחון המדינה, ומנהלת את מדיניות החוץ מתוך פרגמטיות רבה יותר, מבלי לוותר על האינטרסים האסטרטגיים של איראן.
המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי מגביר את מעורבותו בשלטון, אך היקף סמכויותיו עדיין אינו ברור.
המשטר האיראני מבקש להפוך את הלווייתו של עלי ח'מינאי ממוקד סיכון פוליטי למפגן נאמנות המוני ולהוכחת יציבות השלטון החדש.
דחיית הקבורה של המנהיג העליון עלי ח'מינאי חושפת את עומק המשבר בטהראן, ואת חשש הנהגת משמרות המהפכה מפני התפרצות פנימית ואובדן שליטה.
החיסולים באיראן ממוטטים את שכבת הפיקוד הבכירה וממחישים עליונות מודיעינית ומבצעית ישראלית, אך כל עוד מנגנוני המשטר שורדים ומייצרים תחליפים, ההישג נותר טקטי בלבד ומוביל למערכה ממושכת שבה ההכרעה תלויה בשחיקה מתמשכת של כל מוקדי הכוח האיראניים.
בירושלים מעריכים כי יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד קאליבאף הפך לשחקן מפתח לא רק בזירה הפנימית אלא גם בערוץ המגעים מול ארה"ב, אך רואים בו אגוז קשה וחלק מהבעיה ולא מהפתרון, במיוחד לנוכח קשריו ההדוקים למשמרות המהפכה.
בזמן שאיראן שקועה במלחמה, מוג'תבא ח'מינאי, המנהיג העליון החדש נעלם מהזירה, ומותיר מאחוריו שמועות על פציעה, מאבקי כוח ושאלה מי באמת מנהל את המדינה.
גורמים בכירים בישראל מעריכים כי שורת כשלים אסטרטגיים של משטר ההיאתולות, בתחום הגרעין, הבריתות האזוריות וההרתעה, החלישה את איראן והביאה אותה למערכה הנוכחית כשהיא פגיעה יותר מאי פעם.
בחירתו של מוג'תבא ח'מינאי למנהיג העליון של איראן נתפסת בטהראן כהצהרת עמידה מול הלחץ האמריקני והישראלי, אך בירושלים מעריכים כי המהלך הופך את המנהיג החדש ליעד מרכזי לחיסול בדרך למיטוט המשטר האיראני.
הערכת המודיעין של ארה"ב וישראל היא כי בשלב הזה החות'ים בתימן תומכים באופן עקיף בלבד באיראן, אך בהמשך ככל שיחמיר מצבו של המשטר באיראן גובר הסיכוי כי יצטרפו למערכה ויתקפו מטרות אמריקניות וישראליות.
