הנשיא טראמפ שומר על עמימות אסטרטגית בקשר לכוונותיו כלפי איראן ומנסה למצוא נוסחה שלא תסכן אותו מבחינה פוליטית ותשמור על תדמיתו.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי הנשיא טראמפ מתקרב לרגע ההכרעה, הצבא האמריקני מוכן לצאת למתקפה והמשא ומתן מיצה את עצמו, עכשיו תורו של טראמפ לקבל את ההחלטה.
תקיפה אמריקנית עשויה להצית שוב את הרחוב האיראני,גורמי ביטחון בכירים מעריכים כי רק שילוב של קריסה מערכתית פנימית ודיכוי כושל עשויים להביא להתקוממות רחבה.
בין מהלך צבאי שנועד לזעזע את המשטר בטהראן ולהביא לקריסתו, לבין בלימה ברגע האחרון מחשש למלחמה אזורית רחבת היקף-ההחלטה היא בידיו של הנשיא טראמפ בלבד.
השיחות בעומאן חושפות את אסטרטגיית הסחבת של איראן, ניסיון להרוויח זמן מול לחץ צבאי אמריקני גובר, תיאום הדוק בין וושינגטון לירושלים והיערכות לאפשרות שהמסלול המדיני יקרוס לעימות אזורי.
איראן מאותתת על נכונות לפשרה מוגבלת תחת איומי התקיפה של ארה"ב, ח'מינאי בוחן ויתורים מוגבלים מול וושינגטון בנושא תוכנית הגרעין.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהסכם שיאפשר למשטר האיראני לשרוד ולמסמס את התקיפה האמריקנית, מבחינת ישראל תהיה זו החמצת הזדמנות היסטורית ליצירת סדר חדש במזרח התיכון.
הלחץ הצבאי והמדיני האמריקני, המשבר הכלכלי והמחאה העממית מערערים את יסודות הרפובליקה האסלאמית, ובירושלים ובוושינגטון מעריכים כי גם אם המשטר לא יקרוס, הוא ייאלץ לעבור שינוי עומק מבני ואף לוותר על מודל "שלטון חכם ההלכה".
אזהרת הנשיא פזשכיאן מפני פגיעה במנהיג העליון ח'מינאי מעידה על חשש ממשי במערכת האיראנית, ממשל טראמפ בוחן צעדים מהותיים לערעור היציבות של המשטר האיראני תוך תיאום הדוק עם ישראל.
למרות העוינות ההיסטורית, מדינות ערב הסוניות מעדיפות יציבות באיראן על פני כאוס פנימי,חוסר ודאות ושינוי משטר. סעודיה מתמקדת באינטרסים הכלכליים שלה, וטורקיה מתייצבת בגלוי לצד טהראן.
המחאה באיראן מתרחבת אך המשטר מגלה זהירות בדיכוי המפגינים ולוקח ברצינות את אזהרות הנשיא טראמפ מחשש לתקיפה אמריקנית. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי למרות עליית המדרגה בהפגנות, המשטר האיראני מחזיק מעמד ואינו קרוב לקריסה.
המשבר הכלכלי, קריסת הריאל והאיומים הגוברים מצד ישראל וארה״ב מזינים מחאה מתרחבת ברחובות ובאוניברסיטאות באיראן, אך לפי גורמי ביטחון בכירים בישראל, מנגנוני הדיכוי, היעדר אופוזיציה והשליטה של ח'מינאי בכוחות הביטחון מונעים בשלב זה איום ממשי על יציבות השלטון.
הנשיא טראמפ שומר על עמימות אסטרטגית בקשר לכוונותיו כלפי איראן ומנסה למצוא נוסחה שלא תסכן אותו מבחינה פוליטית ותשמור על תדמיתו.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי הנשיא טראמפ מתקרב לרגע ההכרעה, הצבא האמריקני מוכן לצאת למתקפה והמשא ומתן מיצה את עצמו, עכשיו תורו של טראמפ לקבל את ההחלטה.
תקיפה אמריקנית עשויה להצית שוב את הרחוב האיראני,גורמי ביטחון בכירים מעריכים כי רק שילוב של קריסה מערכתית פנימית ודיכוי כושל עשויים להביא להתקוממות רחבה.
בין מהלך צבאי שנועד לזעזע את המשטר בטהראן ולהביא לקריסתו, לבין בלימה ברגע האחרון מחשש למלחמה אזורית רחבת היקף-ההחלטה היא בידיו של הנשיא טראמפ בלבד.
השיחות בעומאן חושפות את אסטרטגיית הסחבת של איראן, ניסיון להרוויח זמן מול לחץ צבאי אמריקני גובר, תיאום הדוק בין וושינגטון לירושלים והיערכות לאפשרות שהמסלול המדיני יקרוס לעימות אזורי.
איראן מאותתת על נכונות לפשרה מוגבלת תחת איומי התקיפה של ארה"ב, ח'מינאי בוחן ויתורים מוגבלים מול וושינגטון בנושא תוכנית הגרעין.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהסכם שיאפשר למשטר האיראני לשרוד ולמסמס את התקיפה האמריקנית, מבחינת ישראל תהיה זו החמצת הזדמנות היסטורית ליצירת סדר חדש במזרח התיכון.
הלחץ הצבאי והמדיני האמריקני, המשבר הכלכלי והמחאה העממית מערערים את יסודות הרפובליקה האסלאמית, ובירושלים ובוושינגטון מעריכים כי גם אם המשטר לא יקרוס, הוא ייאלץ לעבור שינוי עומק מבני ואף לוותר על מודל "שלטון חכם ההלכה".
אזהרת הנשיא פזשכיאן מפני פגיעה במנהיג העליון ח'מינאי מעידה על חשש ממשי במערכת האיראנית, ממשל טראמפ בוחן צעדים מהותיים לערעור היציבות של המשטר האיראני תוך תיאום הדוק עם ישראל.
למרות העוינות ההיסטורית, מדינות ערב הסוניות מעדיפות יציבות באיראן על פני כאוס פנימי,חוסר ודאות ושינוי משטר. סעודיה מתמקדת באינטרסים הכלכליים שלה, וטורקיה מתייצבת בגלוי לצד טהראן.
המחאה באיראן מתרחבת אך המשטר מגלה זהירות בדיכוי המפגינים ולוקח ברצינות את אזהרות הנשיא טראמפ מחשש לתקיפה אמריקנית. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי למרות עליית המדרגה בהפגנות, המשטר האיראני מחזיק מעמד ואינו קרוב לקריסה.
המשבר הכלכלי, קריסת הריאל והאיומים הגוברים מצד ישראל וארה״ב מזינים מחאה מתרחבת ברחובות ובאוניברסיטאות באיראן, אך לפי גורמי ביטחון בכירים בישראל, מנגנוני הדיכוי, היעדר אופוזיציה והשליטה של ח'מינאי בכוחות הביטחון מונעים בשלב זה איום ממשי על יציבות השלטון.
