הבירה הלבנונית מתכוננת לביקור נוסף של השליח האמריקני תום בראק, שצפוי לשוב מחר (שני) לביירות כדי לקבל את תגובת ההנהגה להצעה דרמטית שהניח על שולחנם לפני כשבועיים: לבנון תסכים להסדרה ביטחונית כוללת , הכוללת פירוק נשק חזבאללה, רפורמות כלכליות, הסדרת היחסים עם סוריה וסימון הגבולות בגבול היבשתי עם ישראל ובתמורה תזכה לנסיגה ישראלית מחמש נקודות בדרום לבנון וסיוע בינלאומי רחב.
בראק, לפי מקורות פוליטיים בלבנון, לא מותיר מקום לספק: זו "ההזדמנות האחרונה" למנוע הידרדרות לעימות צבאי.
המסר שלו מגיע על רקע תקיפות אוויריות ישראליות שכוונו לאחרונה עד לפרברי ביירות , סימן לכך שישראל מגבירה את הלחץ.
בכיר במערכת הפוליטית הלבנונית, שדיבר בעילום שם עם העיתון אלקודס אלערבי" אמר: "לא מדובר בעוד הצעה דיפלומטית, זו התראה , או שנקבל אחריות על המדינה, או שנעמוד מול פעולה חד-צדדית ישראלית."
ההצעה מעוררת סערה בתוך לבנון. חזבאללה מצדו משדר נחרצות.
בארגון הטרור מוכנים, לכאורה, לדון במסירת נשק כבד ומל"טים לצבא לבנון, אך מסרבים לוותר על טילים נגד טנקים ונשק קל, בטענה שמדובר ב"הגנה עצמית חיונית". מזכ"ל חזבאללה, שייח' נעים קאסם, אף אמר באירועי יום העשוראא' השיעי כי "חזבאללה לא יוותר על נשקו" והזהיר את ישראל מפני תגובה קשה.
במקביל, גובר הלחץ מבית. גם בתוך הרחוב השיעי נשמעים קולות של מיאוס , במיוחד בקרב שכבות בורגניות ותומכי תנועת אמל , הטוענים כי הדרום הקריב מספיק עבור הסוגיה הפלסטינית, וכי הגיע הזמן להשקיע בתוך לבנון.
בצד הדרוזי, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית וליד ג'ונבלט הפתיע כשהודיע על מסירת נשק שאוחסן במשך שנים בביתו במוחתארה לידי הצבא הלבנוני , מהלך שעורר ביקורת מצד חזבאללה, אך גם הוביל לשיח מחודש על עתיד הנשק הבלתי-חוקי.
בקרב המערכת הפוליטית הולכת ומתחזקת הקריאה להסדיר אחת ולתמיד את שאלת הנשק.
יו"ר "הכוחות הלבנוניים", סמיר ג'עג'ע, דורש לוח זמנים ברור לפירוק הנשק תוך שלושה חודשים, ואליו מצטרפים גם קולות סוניים – ביניהם חבר הפרלמנט וליד אל-בַּעְריני שאמר: "ראינו מה עשתה 'הגבריות' הזאת. הצעירים מתים, המדינה הרוסה."
אולם הנשיא, ראש הממשלה וראשי הסיעות המרכזיות ממשיכים להלך בין הטיפות.
לפי גורמים דיפלומטיים, באחרונה התקיים מפגש מתוח של חברי ההנהגה הלבנונית בשגרירות ארה"ב בביירות, ובו נמסר ללבנון כי ההיסוס , לא פחות מההתנגדות ,עלול לגבות מלבנון מחיר יקר.
ברקע לכל זאת, יו"ר הפרלמנט נביה ברי, שנותר הדמות השיעית הבכירה ביותר לאחר חיסול חסן נסראללה, מנסה להוביל קו פשרני: לשמור על כבוד חזבאללה תוך ניסיון למצוא הסדר מדורג לפירוק הנשק.
מקורביו מספרים כי הוא "פועל לייצוב המצב בדרום ולמניעת שואה שנייה".
כרגע, לא ברור לאן תיטה הכף, אולם דבר אחד בטוח , לבנון שוב ניצבת מול הכרעה גורלית, אולי האחרונה: בין ריבונות, או המשך ההתפוררות.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
