סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים", שנחשבת מקורבת למשמרות המהפכה, איימה אתמול כי "צוות המשא ומתן של טהרן מפסיק את חילופי המסרים עם ארה"ב באמצעות מתווכים, בשל התקיפות בלבנון". עוד דווח בהודעתה כי "לא יתקיימו שיחות עד שייענו הדרישות של איראן להפסקת הפעילות של ישראל בלבנון ובעזה". עוד נטען כי "חזית ההתנגדות" כללה בסדר היום שלה חסימה מוחלטת של מיצר הורמוז והפעלת חזיתות נוספות, כולל מיצר באב אל-מנדב, "במטרה להעניש את ישראל ותומכיה".
ואילו שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י התייחס ברשת X להסלמה בלבנון, וכתב כי "הפסקת האש בין איראן לארה"ב כוללת באופן חד משמעי את כל החזיתות, כולל לבנון". לדבריו, "כל הפרה של הפסקת האש בחזית אחת מהווה הפרה של הפסקת האש בכל החזיתות. ארה"ב וישראל נושאות באחריות המלאה לתוצאות של כל הפרה של ההסכם הזה".
גורמים ביטחוניים בכירים אמרו כי האיומים האיראנים הצליחו, התקיפה הישראלית שתוכננה לרובע א-דאחיה בביירות נעצרה ולבנון הפכה לאחת מנקודות המחלוקת המרכזיות במשא ומתן המתנהל בין ארה"ב לאיראן, לצד סוגיות הגרעין האיראני וחופש השיט במיצרי הורמוז.
בעוד העולם מתמקד במשבר במפרץ ובהשלכותיו על הכלכלה העולמית, הזירה הלבנונית תופסת מקום מרכזי יותר ויותר במגעים המדיניים בין וושינגטון לטהראן.
העיתון הלבנוני אלאח'באר, שופרו של חזבאללה, מדווח הבוקר כי יו"ר הפרלמנט האיראני וראש צוות המשא ומתן האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, שוחח אתמול עם יו"ר הפרלמנט נביה ברי והדגיש כי איראן רואה בחיזבאללה ובתנועת אמל מגינים של לבנון ושל העולם המוסלמי. לדבריו, היחסים בין איראן ללבנון "עמוקים ובלתי ניתנים להפרדה, ודמנו ודמכם אחד".
קאליבאף ציין כי המאמצים בימים האחרונים התמקדו בעצירת ההתקפות הישראליות, והזהיר כי אם יימשכו, איראן לא תסתפק בהפסקת המשא ומתן עם ארצות הברית, אלא תעמוד ישירות מול ישראל. עוד הדגיש כי טהראן נחושה להבטיח הפסקת אש בכל רחבי לבנון, ובמיוחד בדרומה, וכי כל הסכם עתידי בין איראן לארצות הברית יכלול גם את הפסקת הלחימה בחזית הלבנונית.
על פי מקורות מדיניים, איראן אכן מתעקשת כי כל הסדר עתידי עם ארצות הברית יכלול גם את לבנון ויבטיח את האינטרסים של חיזבאללה, הנחשב לנכס האסטרטגי החשוב ביותר שלה בעולם הערבי. טהראן דורשת שהפסקת הלחימה בלבנון תהיה חלק בלתי נפרד מכל הסכם רחב יותר, לצד דרישות להסרת סנקציות ולצמצום הנוכחות הצבאית האמריקנית במפרץ.
במהלך מגעים עם מתווכים מפקיסטן ומקטאר הבהירה איראן כי הזירה הלבנונית אינה נושא נפרד שניתן לדון בו בנפרד, אלא מרכיב מרכזי בכל הסדר אזורי עתידי.
ההתנגדות הישראלית, לצד הרצון לשמר לישראל חופש פעולה צבאי בגבול הצפון, מקשים על גיבוש הבנות. לפי גורמים מדיניים, וושינגטון אף ביקשה זמן נוסף להתייעצויות פנימיות לאחר שהושגה הסכמה עקרונית על חלק מסעיפי ההסכם, כאשר חלק מהדיונים התקיימו בתיאום עם ישראל בשל ההשלכות האפשריות על הלחימה מול חיזבאללה ועל המצב הביטחוני בצפון.
במקביל למגעים המדיניים, ישראל ממשיכה במערכה רחבת היקף בדרום לבנון במטרה לפגוע בתשתית ההשפעה האיראנית בגבולה הצפוני. מבחינתה, מדובר בחלק ממאמץ אסטרטגי רחב יותר שנועד לצמצם את יכולותיו של חיזבאללה ולפגוע במעמדו האזורי. מנגד, חיזבאללה מבקש להוכיח כי למרות המהלומות שספג הוא עדיין מחזיק ביכולת מבצעית המאפשרת לו לשגר רקטות, טילים וכטב"מים לעבר ישראל.
המערכה הובילה להרחבת הפעילות הקרקעית הישראלית ולהעמקת האחיזה בשטח. על פי הדיווחים, עשרות כפרים ועיירות בדרום לבנון נפגעו קשות, לצד ערים מרכזיות כמו צור, נבטיה ובינת ג'בייל. מאות אלפי תושבים נעקרו מבתיהם והמשבר הפוליטי, הכלכלי והחברתי במדינה החריף. למרות שחיזבאללה ממשיך להסב אבדות לצה"ל, המחיר שמשלמת לבנון כולה כבד מאוד, ושיקום ההרס צפוי להימשך שנים ארוכות.
לדברי גורמים ביטחוניים, רוב הציבור הלבנוני מסתייג מהצטרפות חיזבאללה למערכה לצד איראן, כפי שהסתייג בעבר מהצטרפותו ללחימה למען עזה. מצב זה מעמיק את הפילוג הפנימי בלבנון ומעלה סימני שאלה באשר ליכולתה של המדינה להמשיך לשאת את מחירי העימותים האזוריים.
לבנון מצדה מקווה כי ארצות הברית תפעיל לחץ על ישראל לצמצום הלחימה, אולם וושינגטון מתנה כל התקדמות משמעותית בפירוק נשקו של חיזבאללה ובהעברת המונופול על השימוש בכוח לידי המדינה הלבנונית. מבחינת איראן וחיזבאללה, מדובר בדרישה בלתי מתקבלת על הדעת, שכן משמעותה פגיעה באחד ממוקדי ההשפעה המרכזיים של טהראן באזור.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי חיזבאללה נתון ללחץ גובר בעקבות התרחבות הפעילות הצבאית של צה"ל בדרום לבנון והשתלטותו על מצודת הבופור. הארגון רואה בכך ניסיון ישראלי לשנות את המציאות הביטחונית בגבול הצפון ולנתק את הזירה הלבנונית מהעימות הרחב יותר עם איראן. עם זאת, מהלכים אלה מחלישים גם את המדינה הלבנונית עצמה ומגבירים את תלותה בהתפתחויות המדיניות האזוריות.
ישראל קיבלה מהבית הלבן מרחב פעולה מוגבל להרחבת פעילותה הצבאית בלבנון, אך לא אישור למהלך רחב היקף. על פי הערכות גורמים ביטחוניים, ישראל ממשיכה להפעיל לחץ צבאי מתמשך על חיזבאללה ועל סביבת פעילותו, אולם השיקולים המדיניים והמאמצים לקדם הסדר אזורי מגבילים את היקף הפעילות.
במקביל, טהראן העבירה למתווכות מסר ברור שלפיו כל הסכם עתידי חייב לכלול לא רק הפסקת אש בלבנון, אלא גם לוח זמנים ברור לנסיגת כוחות צה"ל משטח המדינה. במקביל בוחנת ההנהגה האיראנית אפשרות להגביר את הסיוע לחיזבאללה באמצעות גורמים הפועלים במסגרת "ציר ההתנגדות", ובהם החות'ים בתימן, במקרה של הסלמה נוספת בלבנון.
לצד המהלכים הצבאיים והמדיניים נמשכים גם המאמצים הדיפלומטיים. השליח הצרפתי ז'אן־איב לה דריאן הגיע לביירות בניסיון לקדם מסלול מדיני, בעוד צרפת פועלת לכינוס דחוף של מועצת הביטחון של האו"ם. שר החוץ הצרפתי ז'אן־נואל בארו הדגיש כי אין הצדקה להמשך הפעילות הצבאית הישראלית בלבנון או להרחבת השליטה בשטחי המדינה, והזהיר כי הפגיעה באזרחים עלולה לחזק דווקא את מעמדו של חיזבאללה במקום להחלישו.
בסיכומו של דבר, לבנון הפכה מאזור עימות מקומי לאחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים במשא ומתן בין וושינגטון לטהראן. גורלה של הזירה הלבנונית, כמו גם היקף הלחימה בדרום המדינה, יושפעו במידה רבה מהצלחת המגעים בין ארה"ב לאיראן ומהיכולת לגבש הסדר אזורי רחב שיכלול גם את סוגיית חיזבאללה ואת מאזן הכוחות החדש במזרח התיכון.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
