הממשלה העיראקית החדשה מוצאת את עצמה בעמדה עדינה במיוחד לנוכח ההסלמה המתמשכת בין איראן לישראל והחשש מהתפשטות העימות לזירה העיראקית.
על פי פרשנים בעיראק, ראש הממשלה עלי אל־זיידי פועל בנחישות כדי למנוע את גרירת הפלגים השיעיים בעיראק למעגל הלחימה האזורי, ובעיקר למנוע תקיפות על אינטרסים וכוחות אמריקאיים הפועלים במדינה ובאזור באמצעות המליציות הפרו איראניות.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי מאחורי המאמצים הללו עומד חשש ממשי כי התרחבות העימות תביא לפגיעה ישירה ביציבותה של עיראק, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית.
המערכת הפוליטית בבגדאד מבינה היטב כי כל הידרדרות ביטחונית עלולה לערער את מאמצי השיקום, להרתיע משקיעים ולחשוף את המדינה ללחצים וסנקציות בינלאומיות נוספות.
הדאגה של הממשלה העיראקית החדשה התעצמה בעקבות הודעות חריפות מצד חלק מהפלגים החמושים, ובראשם “כתאאיב חיזבאללה”, שאיימו לפגוע בבסיסים אמריקאיים ובאינטרסים של וושינגטון בעיראק ובאזור כולו, במקרה שארה"ב תתערב ישירות בעימות בין איראן לישראל.
לפי פרשנים בעיראק, מדובר באיתות ברור לכך שלפחות חלק מהמליציות החמושות עדיין שומרות לעצמן את האפשרות הצבאית כמענה לגיטימי להסלמה אזורית.
לצד זאת, פלגים מרכזיים במחנה ההתנגדות בעיראק ממשיכים להתנגד לדרישה האמריקאית להתפרקות מנשקם.
מאג'ד אלכעביף בכיר בתנועת “אל־נג’באא”, אמר לתקשורת העיראקית כי ההסלמה האזורית והאיומים הישראליים, שאינם פוסחים גם על עיראק, מחייבים את שמירת כוחם הצבאי של הפלגים.
לדבריו, מדובר ב”כלי הגנה והרתעה” מול כל תוקפנות אפשרית, ולא באמצעי המופנה נגד המדינה העיראקית.
עוד הוא טען כי הנשק מהווה גם נכס פוליטי בידי הממשלה במאמציה להביא לנסיגת הכוחות האמריקאיים בדרכים מדיניות. הוא אף הבהיר כי עמדת הארגון היא שלא למסור את הנשק עד ל”סיום הנוכחות האמריקאית” בעיראק.
למרות זאת, במקביל למסריו הפומביים של שימור ההרתעה, גורמים המקורבים לפלגים המזוהים עם איראן, מצביעים על כך שהריסון הנוכחי אינו מעיד על ויתור אסטרטגי.
לטענתם, כל הסלמה משמעותית מצד ישראל, בין אם בעיראק ובין אם בלבנון, עשויה להביא לשינוי עמדה ולתגובה צבאית. הם אף מזהירים כי פגיעה בפלגים או באינטרסים עיראקיים תוביל לתגובה נגד מטרות המזוהות עם ישראל או עם מי שמסייע לה.
על רקע זה, מתרבים הדיווחים בעיראק כי ראש הממשלה עלי אלזיידי מקיים מגעים אינטנסיביים עם הנהגת הפלגים השיעים בניסיון לבלום כל פעולה צבאית שעלולה לצאת משטח עיראק.
אולם במערכת הביטחונית העיראקית מבינים כי מדובר באיזון מורכב במיוחד, בין שמירה על ריבונות המדינה ושליטה על השטח לבין הימנעות מעימות ישיר עם גורמים חמושים בעלי כוח והשפעה.
פרשנים בעיראק מצביעים על כך שעיראק ניצבת בפני דילמה אסטרטגית: מצד אחד, רצון מובהק להימנע מהפיכתה לזירת עימות עקיפה בין איראן לארה"ב וישראל, ומצד שני, תלות פנימית בכוחות חמושים שאינם כפופים באופן מלא למדינה. מצב זה מציב את הממשלה בעמדה רגישה במיוחד, שבה כל החלטה עלולה להשפיע ישירות על היציבות הלאומית.
בסופו של דבר, המבחן המרכזי של ממשלת אל־זיידי יהיה יכולתה למנוע את הידרדרות עיראק לזירת התנגשות אזורית, תוך שמירה על יציבות פנימית ושיקום כלכלי. ההצלחה או הכישלון בניהול האיזון הזה עשויים לקבוע לא רק את עתיד הממשלה, אלא גם את מקומה של עיראק במערך האזורי.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
