השיחות בעומאן חושפות את אסטרטגיית הסחבת של איראן, ניסיון להרוויח זמן מול לחץ צבאי אמריקני גובר, תיאום הדוק בין וושינגטון לירושלים והיערכות לאפשרות שהמסלול המדיני יקרוס לעימות אזורי.
לקראת השיחות בעומאן מחר, בישראל ובארה"ב מעריכים כי גם תקיפה אווירית אמריקנית רחבת היקף לא תביא להפלת משטר ההיאתולות, אך היא עשויה לעכב את תוכנית הגרעין, לפגוע קשות ביכולות הצבאיות של איראן ולהציב איום אסטרטגי שיחייב שינוי התנהגות של המשטר, תוך סיכוי סביר לערעור פנימי באמצעות חידוש גל המחאה.
בצל מגעים מחודשים עם וושינגטון, טהראן שואפת לצמצם את המשא ומתן לנושא הגרעין בלבד, לשמר את מלאי האורניום שלה, ולכפות הכרה בינלאומית במעמדה כמדינת סף גרעינית.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי ישראל הבהירה לארה"ב את עמדתה וכי ארה״ב שוקלת בין דיפלומטיה לאופציה צבאית נגד איראן.
בעוד סעודיה מצהירה בגלוי נגד מלחמה בין ארה"ב לאיראן, מאחורי הקלעים היא מאותתת לממשל טראמפ להפעיל לחץ צבאי כלפי משטר ההיאתולות ומקבלת עסקת נשק אמריקנית ענקית להגנה עצמית.
ישראל העבירה לארה"ב אזהרה כי איראן מנסה להוליך אותה שולל ולהגיע להסכם שידחה את העימות הצבאי אך ישמר את האיום האסטרטגי שלה במזרח התיכון.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ישראל וארצות הברית נערכות גם לאפשרות של מלחמה אזורית בעקבות האיום של עלי ח'מינאי.
מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה חכמה וזהירה שמאפשרת להן לשמור על עמדה מרכזית בניהול העימות מול איראן מבלי להיות צד פעיל בסכסוך.
גורמים בכירים בירושלים מעריכים כי הנשיא טראמפ בונה מהלך מדורג, שבו מיצוי הערוץ הדיפלומטי נועד להצדיק את חיסול בכירי המשטר האיראני ופגיעה סופית בפרויקט הגרעין, ארה"ב נערכת להנחתת מכה אסטרטגית על איראן.
המאבק על מינוי ראש ממשלה חדש בעיראק הופך לחזית נוספת בעימות בין וושינגטון לטהראן, גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי מועמדותו של נורי אל מאלכי לתפקיד ראש ממשלת עיראק החדש מסמלת ניסיון איראני לבלום את הלחץ האמריקני דרך הזירה העיראקית.
במערכת הביטחון מעריכים כי תקיפה אמריקנית עוצמתית באיראן עלולה להוביל להסלמה אזורית רב־זירתית, להפעיל את שלוחותיה של איראן במזרח התיכון, לשבש את נתיבי האנרגיה העולמיים ולהעמיד את ישראל והבסיסים האמריקניים באזור בחזית התגובה.
התקיפה האמריקנית באיראן מתעכבת לא בשל מגבלות צבאיות, אלא בשל החשש מהתלקחות אזורית רחבה, מהתחזקות "משמרות המהפכה" כגורם שלטוני דומיננטי, ומפגיעה חמורה ביציבות שוקי האנרגיה והכלכלה העולמית.
השיחות בעומאן חושפות את אסטרטגיית הסחבת של איראן, ניסיון להרוויח זמן מול לחץ צבאי אמריקני גובר, תיאום הדוק בין וושינגטון לירושלים והיערכות לאפשרות שהמסלול המדיני יקרוס לעימות אזורי.
לקראת השיחות בעומאן מחר, בישראל ובארה"ב מעריכים כי גם תקיפה אווירית אמריקנית רחבת היקף לא תביא להפלת משטר ההיאתולות, אך היא עשויה לעכב את תוכנית הגרעין, לפגוע קשות ביכולות הצבאיות של איראן ולהציב איום אסטרטגי שיחייב שינוי התנהגות של המשטר, תוך סיכוי סביר לערעור פנימי באמצעות חידוש גל המחאה.
בצל מגעים מחודשים עם וושינגטון, טהראן שואפת לצמצם את המשא ומתן לנושא הגרעין בלבד, לשמר את מלאי האורניום שלה, ולכפות הכרה בינלאומית במעמדה כמדינת סף גרעינית.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי ישראל הבהירה לארה"ב את עמדתה וכי ארה״ב שוקלת בין דיפלומטיה לאופציה צבאית נגד איראן.
בעוד סעודיה מצהירה בגלוי נגד מלחמה בין ארה"ב לאיראן, מאחורי הקלעים היא מאותתת לממשל טראמפ להפעיל לחץ צבאי כלפי משטר ההיאתולות ומקבלת עסקת נשק אמריקנית ענקית להגנה עצמית.
ישראל העבירה לארה"ב אזהרה כי איראן מנסה להוליך אותה שולל ולהגיע להסכם שידחה את העימות הצבאי אך ישמר את האיום האסטרטגי שלה במזרח התיכון.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ישראל וארצות הברית נערכות גם לאפשרות של מלחמה אזורית בעקבות האיום של עלי ח'מינאי.
מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה חכמה וזהירה שמאפשרת להן לשמור על עמדה מרכזית בניהול העימות מול איראן מבלי להיות צד פעיל בסכסוך.
גורמים בכירים בירושלים מעריכים כי הנשיא טראמפ בונה מהלך מדורג, שבו מיצוי הערוץ הדיפלומטי נועד להצדיק את חיסול בכירי המשטר האיראני ופגיעה סופית בפרויקט הגרעין, ארה"ב נערכת להנחתת מכה אסטרטגית על איראן.
המאבק על מינוי ראש ממשלה חדש בעיראק הופך לחזית נוספת בעימות בין וושינגטון לטהראן, גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי מועמדותו של נורי אל מאלכי לתפקיד ראש ממשלת עיראק החדש מסמלת ניסיון איראני לבלום את הלחץ האמריקני דרך הזירה העיראקית.
במערכת הביטחון מעריכים כי תקיפה אמריקנית עוצמתית באיראן עלולה להוביל להסלמה אזורית רב־זירתית, להפעיל את שלוחותיה של איראן במזרח התיכון, לשבש את נתיבי האנרגיה העולמיים ולהעמיד את ישראל והבסיסים האמריקניים באזור בחזית התגובה.
התקיפה האמריקנית באיראן מתעכבת לא בשל מגבלות צבאיות, אלא בשל החשש מהתלקחות אזורית רחבה, מהתחזקות "משמרות המהפכה" כגורם שלטוני דומיננטי, ומפגיעה חמורה ביציבות שוקי האנרגיה והכלכלה העולמית.
