
בין איום מבפנים ללחץ מבחוץ-חזבאללה בצומת הכרעה
בלבנון גובר החשש להתלקחות פנימית, ארגון חזבאללה נערך להשתלטות על ביירות מול ציבור עייף ומשבר כלכלי עמוק.

בלבנון גובר החשש להתלקחות פנימית, ארגון חזבאללה נערך להשתלטות על ביירות מול ציבור עייף ומשבר כלכלי עמוק.

וושינגטון דוחפת את לבנון להסדר ישיר עם ישראל ולפירוק חזבאללה מנשקו, בעוד המערכת הפוליטית בביירות מפוצלת והנשיא ג'וזף עון מנסה לתמרן בין לחצים מנוגדים ואינטרסים אזוריים.

המעבר של חזבאללה לשימוש ברחפני נפץ מבוססי סיב אופטי מייצר איום חדש, זול וקשה ליירוט, מאתגר את צה״ל בדרום לבנון ועלול להתפשט לזירות נוספות בגבולות ישראל.

חשש בלבנון מהמגעים עם ישראל ופגישה אפשרית של הנשיא עון עם ראש הממשלה נתניהו, על רקע ביקורת פנימית חריפה, פיצול פוליטי עמוק והקשר ההדוק בין הזירה הלבנונית למו״מ האמריקני עם איראן, שמייצר לחץ אזורי וחוסר יציבות מתמשך.

ישראל נדחקת לעמדת המתנה אסטרטגית, בין לחץ אמריקני להימנע מהסלמה בזירה הלבנונית לבין ניסיונה לשמר הרתעה מול חזבאללה, כאשר גורל המערכה נקשר להתקדמות המגעים בין וושינגטון לטהראן ולחזונו האזורי של טראמפ.

בישראל מעריכים כי ארגון חזבאללה עלול לנסות ולסכל את המשא ומתן בין לבנון לישראל באמצעות פגיעה בסימון כראם, ראש המשלחת הלבנונית לשיחות השלום.

מאחורי הקלעים, ישראל פועלת לדחוף את הממשל האמריקני לחדש את התקיפות באיראן כדי להמשיך ולערער את המשטר האיראני. ירושלים חוששת שהנשיא טראמם יתפתה לחתום בסופו של דבר על הסכם גרעין חדש שיהיה גרוע לישראל ויאפשר למשטר האיראני לשקם את יכולותיו הצבאיות.

חזבאללה מגביר את התקפותיו על ישראל כדי להשפיע על המשא ומתן בין ישראל ללבנון, הפסקת האש היא על הנייר בלבד וחזבאללה מנסה לבנות משוואת הרתעה חדשה.

המחלוקות במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן מהוות מאבק על כללי המשחק האזוריים בין נושא הגרעין למיצרי הורמוז ותיק לבנון.

הפסקת האש בת עשרה ימים בין לבנון לישראל נועדה לפתוח פתח למשא ומתן רחב יותר, אך עתידה תלוי בסוגיות הליבה, בהן פירוק הנשק של חזבאללה, הנוכחות הצבאית הישראלית בדרום והשפעת איראן.

בלבנון גובר החשש להתלקחות פנימית, ארגון חזבאללה נערך להשתלטות על ביירות מול ציבור עייף ומשבר כלכלי עמוק.

וושינגטון דוחפת את לבנון להסדר ישיר עם ישראל ולפירוק חזבאללה מנשקו, בעוד המערכת הפוליטית בביירות מפוצלת והנשיא ג'וזף עון מנסה לתמרן בין לחצים מנוגדים ואינטרסים אזוריים.

המעבר של חזבאללה לשימוש ברחפני נפץ מבוססי סיב אופטי מייצר איום חדש, זול וקשה ליירוט, מאתגר את צה״ל בדרום לבנון ועלול להתפשט לזירות נוספות בגבולות ישראל.

חשש בלבנון מהמגעים עם ישראל ופגישה אפשרית של הנשיא עון עם ראש הממשלה נתניהו, על רקע ביקורת פנימית חריפה, פיצול פוליטי עמוק והקשר ההדוק בין הזירה הלבנונית למו״מ האמריקני עם איראן, שמייצר לחץ אזורי וחוסר יציבות מתמשך.

ישראל נדחקת לעמדת המתנה אסטרטגית, בין לחץ אמריקני להימנע מהסלמה בזירה הלבנונית לבין ניסיונה לשמר הרתעה מול חזבאללה, כאשר גורל המערכה נקשר להתקדמות המגעים בין וושינגטון לטהראן ולחזונו האזורי של טראמפ.

בישראל מעריכים כי ארגון חזבאללה עלול לנסות ולסכל את המשא ומתן בין לבנון לישראל באמצעות פגיעה בסימון כראם, ראש המשלחת הלבנונית לשיחות השלום.

מאחורי הקלעים, ישראל פועלת לדחוף את הממשל האמריקני לחדש את התקיפות באיראן כדי להמשיך ולערער את המשטר האיראני. ירושלים חוששת שהנשיא טראמם יתפתה לחתום בסופו של דבר על הסכם גרעין חדש שיהיה גרוע לישראל ויאפשר למשטר האיראני לשקם את יכולותיו הצבאיות.

חזבאללה מגביר את התקפותיו על ישראל כדי להשפיע על המשא ומתן בין ישראל ללבנון, הפסקת האש היא על הנייר בלבד וחזבאללה מנסה לבנות משוואת הרתעה חדשה.

המחלוקות במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן מהוות מאבק על כללי המשחק האזוריים בין נושא הגרעין למיצרי הורמוז ותיק לבנון.

הפסקת האש בת עשרה ימים בין לבנון לישראל נועדה לפתוח פתח למשא ומתן רחב יותר, אך עתידה תלוי בסוגיות הליבה, בהן פירוק הנשק של חזבאללה, הנוכחות הצבאית הישראלית בדרום והשפעת איראן.