ממשל ביידן מזהיר את ישראל מאפשרות קריסתה של הרש"פ בגלל מצוקתה הכספית הקשה.
גם צה"ל והשב"כ העבירו אזהרה דומה לראש הממשלה נתניהו.
איראן מתנגדת להפסקת אש ברצועת עזה ולעסקת החטופים ויחיא סינוואר מציית למדיניות הזו.
סינוואר מייחס את פרישת השרים גנץ ואייזניקוט מהממשלה לאסטרטגיה שלו ומשוכנע שממשלת נתניהו תקרוס בקרוב.
השב"כ הקים יחידה מיוחדת לאיתור השבויים והנעדרים הישראלים והיה לו חלק חשוב בהצלחת מבצע "ארנון" להחזרת החטופים.
הצלחת המבצע נובעת משילוב של יומינט, אמצעים טכנולוגיים ויכולות ביצוע גבוהות מאוד של היחידה המבצעית של שב"כ ושל לוחמי הימ"מ.
איראן כבר הכשילה בעבר, באמצעות חמאס, את השגת הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה והיא תעשה זאת שוב באמצעות כוח צבאי.
הנשיא ביידן שוגה באשליות, הלחץ שלו על ישראל לעצור את המלחמה בעזה הוא טעות, בכל מקרה הסכם נורמליזציה עם סעודיה איננו רלבנטי בגלל התנאי שלה להסכמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית.
מערכת הביטחון התחילה בפיילוט באזור מסויים ברצועה כדי לנסות להחליף את שלטון חמאס, אך הפעילות היא מזערית ביותר.
התשתית האזרחית של חמאס ברצועה עדיין שלמה ואם ישראל לא תמוטט אותה בקרוב היא לא תשיג את מטרת המלחמה של מיטוט שלטון חמאס.
חזבאללה נוקט בשיטת "האדמה החרוכה" להשמדת התשתיות האזרחיות של ישובי הצפון במסגרת מלחמת ההתשה נגד ישראל.
ישראל חייבת להרוס בתגובה את התשתיות האזרחיות של מדינת לבנון, אלה כללי המשחק במזרח התיכון.
מבצע "ארנון" לחילוץ ארבעת בני הערובה ממחנה הפליטים נוצייראת תפס את חמאס בהפתעה גמורה והוא מהווה מכה מבצעית ומורלית לארגון, אבל חמאס מנסה כעת לגמד את הצלחת צה"ל.
הנשיא ביידן לא מוותר ומשגר את שר החוץ בלינקן למזרח התיכון בניסיון להשיג פריצת דרך במשא ומתן העקיף בין ישראל לחמאס.
בישראל מעריכים כי הסיכוי לכך קלוש.
ישראל נמנעת מלפרסם את הישגי צה"ל באזור רפיח וחשיפת מנהרות ההברחה ממצרים לרצועת עזה ב"ציר פילדלפי" דרכן עבר נשק רב.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי השיקול הוא מדיני וביטחוני כדי לשמור על היחסים האסטרטגיים עם מצרים, ישראל רוצה לשמור על הסכם השלום ועל תפקידה של מצרים כמתווכת.
ישראל איננה יכולה להסתפק עוד באותן תגובות של צה"ל על ההתקפות של חזבאללה על הישובים בגבול הצפון, הגיע העת לשנות את אופן התגובה למרות החשש
ממשל ביידן מזהיר את ישראל מאפשרות קריסתה של הרש"פ בגלל מצוקתה הכספית הקשה.
גם צה"ל והשב"כ העבירו אזהרה דומה לראש הממשלה נתניהו.
איראן מתנגדת להפסקת אש ברצועת עזה ולעסקת החטופים ויחיא סינוואר מציית למדיניות הזו.
סינוואר מייחס את פרישת השרים גנץ ואייזניקוט מהממשלה לאסטרטגיה שלו ומשוכנע שממשלת נתניהו תקרוס בקרוב.
השב"כ הקים יחידה מיוחדת לאיתור השבויים והנעדרים הישראלים והיה לו חלק חשוב בהצלחת מבצע "ארנון" להחזרת החטופים.
הצלחת המבצע נובעת משילוב של יומינט, אמצעים טכנולוגיים ויכולות ביצוע גבוהות מאוד של היחידה המבצעית של שב"כ ושל לוחמי הימ"מ.
איראן כבר הכשילה בעבר, באמצעות חמאס, את השגת הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה והיא תעשה זאת שוב באמצעות כוח צבאי.
הנשיא ביידן שוגה באשליות, הלחץ שלו על ישראל לעצור את המלחמה בעזה הוא טעות, בכל מקרה הסכם נורמליזציה עם סעודיה איננו רלבנטי בגלל התנאי שלה להסכמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית.
מערכת הביטחון התחילה בפיילוט באזור מסויים ברצועה כדי לנסות להחליף את שלטון חמאס, אך הפעילות היא מזערית ביותר.
התשתית האזרחית של חמאס ברצועה עדיין שלמה ואם ישראל לא תמוטט אותה בקרוב היא לא תשיג את מטרת המלחמה של מיטוט שלטון חמאס.
חזבאללה נוקט בשיטת "האדמה החרוכה" להשמדת התשתיות האזרחיות של ישובי הצפון במסגרת מלחמת ההתשה נגד ישראל.
ישראל חייבת להרוס בתגובה את התשתיות האזרחיות של מדינת לבנון, אלה כללי המשחק במזרח התיכון.
מבצע "ארנון" לחילוץ ארבעת בני הערובה ממחנה הפליטים נוצייראת תפס את חמאס בהפתעה גמורה והוא מהווה מכה מבצעית ומורלית לארגון, אבל חמאס מנסה כעת לגמד את הצלחת צה"ל.
הנשיא ביידן לא מוותר ומשגר את שר החוץ בלינקן למזרח התיכון בניסיון להשיג פריצת דרך במשא ומתן העקיף בין ישראל לחמאס.
בישראל מעריכים כי הסיכוי לכך קלוש.
ישראל נמנעת מלפרסם את הישגי צה"ל באזור רפיח וחשיפת מנהרות ההברחה ממצרים לרצועת עזה ב"ציר פילדלפי" דרכן עבר נשק רב.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי השיקול הוא מדיני וביטחוני כדי לשמור על היחסים האסטרטגיים עם מצרים, ישראל רוצה לשמור על הסכם השלום ועל תפקידה של מצרים כמתווכת.
ישראל איננה יכולה להסתפק עוד באותן תגובות של צה"ל על ההתקפות של חזבאללה על הישובים בגבול הצפון, הגיע העת לשנות את אופן התגובה למרות החשש
