רעיון הקמת כוח ערבי משותף חוזר לשיח האזורי

התקיפה הישראלית בדוחה בירת קטאר מעלה מחדש את השאלה האם המדינות הערביות מסוגלות להתלכד מול האיום הישראלי ולהקים כו הגנה משותף?

 הצעת הקמת כוח ערבי משותף, רעיון שעלה לראשונה כבר במרץ 2015 , חזרה בימים האחרונים לשיח האזורי, לאחר התקיפה הישראלית על צמרת חמאס בקטאר.

 

השאלה המרכזית המעסיקה את העולם הערבי היא האם האזור אכן בשל להקים כוח "נאט"ו ערבי" שיוכל להרתיע את ישראל ולהבטיח ביטחון קולקטיבי למדינות ערב?

 

התקיפה הישראלית בדוחא בירת קטאר חשפה שוב את שבריריות מנגנון הביטחון הערבי ואת היעדר האסטרטגיה משותפת.

 

ישראל הוכיחה שהיא פועלת כמעט ללא מגבלות  ברחבי המזרח התיכון כדי להגן על האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלה.

 

לנוכח המדיניות הישראלית אחרי שנתיים של מלחמה ב-7 חזיתות, מדינות ערב שואלות את עצמן האם הגיע הזמן להקמת כוח צבאי ערבי מאוחד.

 

הנשיא המצרי עבד אל־פתאח א־סיסי חידש את ההצעה להקמת כוח משותף, בהשראת נאט"ו, שיוכל לפעול במהירות להגנת כל מדינה ערבית.

 

הרעיון אינו חדש, כבר בוועידת שארם א־שייח' ב־2015 אישרו המנהיגים הערביים עקרונית את היוזמה, אך מאז היא נתקעה.

 

פרשנים קטארים אומרים כי כעת, לאחר התקיפה הישראלית בדוחה והתחושה שהאזור מצוי בצומת דרכים קריטי, היוזמה מקבלת משנה תוקף.

 

לפי דיווחים בעיתונות הערבית, מצרים אף הציעה לתרום כ־20 אלף חיילים לכוח החדש, ורואה בו מנוף לחיזוק הצבא המצרי.

 

על פי הדיווחים בתקשורת הערבית, גם סעודיה נחשבת למועמדת להיות שותפה מרכזית במיזם החדש-ישן.

 

הניסיון להקים כוח ערבי משותף נבחן בעבר, למשל, לאחר מלחמת העצמאות בשנת 1948, או בשנות התשעים בזמן שחרור כווית מהכיבוש העיראקי של סדאם חוסיין אך נבלם שוב ושוב בשל מגבלות פוליטיות והסכמים בינלאומיים.

 

הסכם קמפ דיוויד עם ישראל מגביל את מצרים, הסכם אוסלו מגביל את הפלסטינים, וגם ירדן כבולה להסכם "ואדי ערבה", הסכם השלום עם ישראל משנת 1994.

 

מעבר לכך, נשאלות בעולם הערבי שאלות מהותיות: מה ייחשב לאיום על מדינות ערב מצד ישראל שמצדיק התערבות צבאית? מי יחליט על הפעלת הכוח? כיצד ימומן הכוח, ומה יהיה מקור החימוש שלו, בהתחשב בשליטה האמריקנית על מערכות הנשק הערביות?

 

ישראל מודאגת מההתפתחויות בנושא הזה, במיוחד לאחר הצלחתה בפירוק הציר השיעי בראשות איראן, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים, לדבריהם, עצם החזרת היוזמה לשולחן מסמנת מגמה מדאיגה של התלכדות ערבית, גם אם היא עדיין רחוקה ממימוש, התפתחות כזו מסכנת את תהליך הנורמליזציה עם מדינות ערב, גם אם היא לא תתממש היא מעכירה את האווירה באזור.

 

פרשנים ערבים שתומכים ביוזמה הזו טוענים כי זוהי שעת מבחן של העולם הערבי.

 

ישראל, לטענתם, מנצלת את הפיצול הערבי כדי לפגוע במדינות ערביות בזו אחר זו, וללא כוח קולקטיבי אף מדינה לא תוכל לעמוד מולה לבדה.

 

לדבריהם, המשאבים הכלכליים, האנושיים והגיאופוליטיים של העולם הערבי יכולים לאפשר הקמת גוף בעל עוצמה  אם רק יתגבש הרצון הפוליטי.

 

מנגד, ספק אם ההסכמות הערביות יחזיקו מעמד מעבר להצהרות, העולם הערבי, מזכירים אותם פרשנים, ידע אינספור יוזמות דומות שהתמסמסו בין אינטרסים, פחדים ולחצים חיצוניים.

 

לסיכום, הקמת הכוח הערבי המשותף נותרה בינתיים בגדר רעיון  ישן־חדש שתקוע בין חזון לאשליה.

 

אך חזרת היוזמה לשיח האזורי מלמדת על עומק המשבר ועל תחושת חוסר האונים של מדינות ערב מול ישראל. ועידת הפסגה בדוחה עשויה להעניק לה חמצן מחודש , או להותיר אותה כעוד פרק בספר ההצהרות הבלתי ממומשות של העולם הערבי.

 

גורמים מדיניים בכירים בירושלים מטילים ספק רב ביכולתו של העולם הערבי כיום לאמץ את היוזמה הזו ולהוציאה אל הפועל בגלל המחלוקות הרבות והפיצול בין מדינות ערב וההתנגדות הצפויה של ממשל טראמפ שרוצה להביא שלום לאזור ולא להסלמה.

 

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי