ישראל חייבת להאיץ את תהליך פירוזה של רצועת עזה מנשק במקביל להמשך הלחימה בדרום הרצועה ובמרכזה.
חמאס מנסה למנוע את פירוז הרצועה ובחודשים הקרובים צפוי כאוס ביטחוני ברצועה, צה"ל חייב להשלים את כיבוש הרצועה, להרוס את התשתיות הצבאיות ולהקים אזור חיץ שימנע התקפות על ישראל.
התקלות במערכת המודיעין הישראלית מעידות על הזנחה בטיפול בחמאס בגלל הקונספציה המוטעית כי "חמאס מורתע". השאננות והיוהרה מתגלים שוב כאויב העיקרי של המודיעין הישראלי.
צה"ל יכבוש בקרוב את "ציר פילדלפי" על גבול רצועת עזה עם מצרים שמשמש להברחות אמצעי לחימה ממצרים לרצועת עזה. מצרים מכחישה קיום מנהרות הברחה מתחת לציר הזה אך גורמי הביטחון אומרים כי זהו ציר ההברחות העיקרי של הנשק שבידי חמאס.
חמאס שינה את שיטת הלחימה שלו ברצועת עזה ועבר ללוחמת גרילה נגד כוחות צה"ל בניסיון לגרום להם מקסימום אבידות. צה"ל אינו ממתין להפסקת אש, הוא משנה את שיטת הלחימה וחותר לאתר את הצמרת הצבאית של חמאס ולחסלה.
ממשלות ישראל הקפיאו במשך שנים את החיסולים הממוקדים של ראשי חמאס והעניקו להם חסינות למרות המלצות השב"כ והמוסד. הקונספציה הישראלית כי "חמאס מורתע" גרמה לישראל לוותר על כלי נשק חשוב נגד הטרור.
הגיעה העת להתעורר.
יחיא סינואר מגלה סבלנות וביטחון עצמי רב ודורש הפסקת אש מלאה ונסיגת צה"ל מכל הרצועה כתנאי לפתיחת משא ומתן על שחרור החטופים. ישראל מגבירה את הלחץ הצבאי באזור ח'אן יונס ומצרים העבירה הצעה לחמאס ולישראל להפסקת אש.
הבעיה המרכזית של צה"ל במלחמה נגד חמאס היא ההסתתרות של אלפי המחבלים והנהגתם הצבאית במנהרות חפורות עמוק באדמה. הגיעה העת לשקול את עצירת הסיוע ההומניטרי והדלק לרצועה כדי לאלץ את המחבלים לצאת ממקום המחבוא שלהם.
המלחמה ברצועת עזה מאפשרת לכוחות צה"ל חופש פעולה מלא בפעילות נגד מוקדי הטרור ביהודה ושומרון. מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה, צה"ל הסיר את הכפפות ומטפל ביד קשה במחנות הפליטים ובראשם במחנה ג'נין שמוביל את פעילות הטרור.
הרש"פ מתנגדת לדרישה האמריקנית לעריכת רפורמות מקיפות במבנה שלה והחלשת כוחו הפוליטי של מחמוד עבאס. ממשל ביידן יצטרך להפעיל לחץ כבד על יו"ר הרש"פ כדי שדרישותיו יתקבלו, מחמוד עבאס ינסה להתחמק.
רגע ההכרעה של הדרג המדיני מתקרב והוא יצטרך לבחור בין אופציית חיסול ההנהגה הצבאית של חמאס לבין הריגתם של החטופים הישראלים בידי חמאס. מדובר בדילמה מנהיגותית חשובה שאי אפשר להתחמק ממנה, חייבת להתקבל החלטה ברורה.
ישראל חייבת להאיץ את תהליך פירוזה של רצועת עזה מנשק במקביל להמשך הלחימה בדרום הרצועה ובמרכזה.
חמאס מנסה למנוע את פירוז הרצועה ובחודשים הקרובים צפוי כאוס ביטחוני ברצועה, צה"ל חייב להשלים את כיבוש הרצועה, להרוס את התשתיות הצבאיות ולהקים אזור חיץ שימנע התקפות על ישראל.
התקלות במערכת המודיעין הישראלית מעידות על הזנחה בטיפול בחמאס בגלל הקונספציה המוטעית כי "חמאס מורתע". השאננות והיוהרה מתגלים שוב כאויב העיקרי של המודיעין הישראלי.
צה"ל יכבוש בקרוב את "ציר פילדלפי" על גבול רצועת עזה עם מצרים שמשמש להברחות אמצעי לחימה ממצרים לרצועת עזה. מצרים מכחישה קיום מנהרות הברחה מתחת לציר הזה אך גורמי הביטחון אומרים כי זהו ציר ההברחות העיקרי של הנשק שבידי חמאס.
חמאס שינה את שיטת הלחימה שלו ברצועת עזה ועבר ללוחמת גרילה נגד כוחות צה"ל בניסיון לגרום להם מקסימום אבידות. צה"ל אינו ממתין להפסקת אש, הוא משנה את שיטת הלחימה וחותר לאתר את הצמרת הצבאית של חמאס ולחסלה.
ממשלות ישראל הקפיאו במשך שנים את החיסולים הממוקדים של ראשי חמאס והעניקו להם חסינות למרות המלצות השב"כ והמוסד. הקונספציה הישראלית כי "חמאס מורתע" גרמה לישראל לוותר על כלי נשק חשוב נגד הטרור.
הגיעה העת להתעורר.
יחיא סינואר מגלה סבלנות וביטחון עצמי רב ודורש הפסקת אש מלאה ונסיגת צה"ל מכל הרצועה כתנאי לפתיחת משא ומתן על שחרור החטופים. ישראל מגבירה את הלחץ הצבאי באזור ח'אן יונס ומצרים העבירה הצעה לחמאס ולישראל להפסקת אש.
הבעיה המרכזית של צה"ל במלחמה נגד חמאס היא ההסתתרות של אלפי המחבלים והנהגתם הצבאית במנהרות חפורות עמוק באדמה. הגיעה העת לשקול את עצירת הסיוע ההומניטרי והדלק לרצועה כדי לאלץ את המחבלים לצאת ממקום המחבוא שלהם.
המלחמה ברצועת עזה מאפשרת לכוחות צה"ל חופש פעולה מלא בפעילות נגד מוקדי הטרור ביהודה ושומרון. מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה, צה"ל הסיר את הכפפות ומטפל ביד קשה במחנות הפליטים ובראשם במחנה ג'נין שמוביל את פעילות הטרור.
הרש"פ מתנגדת לדרישה האמריקנית לעריכת רפורמות מקיפות במבנה שלה והחלשת כוחו הפוליטי של מחמוד עבאס. ממשל ביידן יצטרך להפעיל לחץ כבד על יו"ר הרש"פ כדי שדרישותיו יתקבלו, מחמוד עבאס ינסה להתחמק.
רגע ההכרעה של הדרג המדיני מתקרב והוא יצטרך לבחור בין אופציית חיסול ההנהגה הצבאית של חמאס לבין הריגתם של החטופים הישראלים בידי חמאס. מדובר בדילמה מנהיגותית חשובה שאי אפשר להתחמק ממנה, חייבת להתקבל החלטה ברורה.
