המבצע האמריקני במיצר הורמוז דוחק את איראן להכרעה, אך המאבק האמיתי נותר סביב הגרעין והאם הלחץ הכלכלי יספיק כדי לכופף את המשטר.
וושינגטון דוחפת את לבנון להסדר ישיר עם ישראל ולפירוק חזבאללה מנשקו, בעוד המערכת הפוליטית בביירות מפוצלת והנשיא ג'וזף עון מנסה לתמרן בין לחצים מנוגדים ואינטרסים אזוריים.
פרישת איחוד האמירויות מאופ״ק היא מהלך אסטרטגי שמסמן מעבר מניהול קולקטיבי של שוק הנפט לריבונות אנרגטית ולגמישות גיאופוליטית, על רקע שינויים במאזן הכוחות האזורי והעולמי.
המתח מול טהראן עולה מדרגה, הנשיא טראמפ שוקל לשלב בין המצור הימי המתמשך לתקיפות מדויקות, במטרה לשבור את הקיפאון בשיחות הגרעין ולהכתיב תנאים חדשים.
ארה"ב מנסה לכופף את טהראן באמצעות חנק ימי ושיתוק יצוא הנפט, אך המהלך עלול להפוך במהירות מהפעלת לחץ כלכלי ממוקד להסלמה אזורית רחבה, עם השלכות גלובליות על שוקי האנרגיה ועל היציבות במזרח התיכון.
חשש בלבנון מהמגעים עם ישראל ופגישה אפשרית של הנשיא עון עם ראש הממשלה נתניהו, על רקע ביקורת פנימית חריפה, פיצול פוליטי עמוק והקשר ההדוק בין הזירה הלבנונית למו״מ האמריקני עם איראן, שמייצר לחץ אזורי וחוסר יציבות מתמשך.
הנשיא טראמפ מבקש למצות את ערוץ המשא ומתן עם איראן למרות הפערים העמוקים בין שני הצדדים.
ישראל חוששת שטראמפ יגרר למלכודת ובסופו של דבר יחתום על הסכם גרוע שישאיר את המשטר האיראני על כנו ויגביל את חופש הפעולה האסטרטגי שלה.
הפריסה הצבאית האמריקנית חסרת התקדים במזרח התיכון אינה רק הפגנת כוח, אלא ניסיון לעצב מחדש את מאזן ההרתעה מול טהראן, תוך שילוב בין איום צבאי מוחשי לבין שמירה על פתח להסדרה מדינית.
ארה"ב מפעילה לחץ מדיני וכלכלי כדי לרסן את פעילות המיליציות הפרו־איראניות בעיראק נגד מדינות המפרץ, אך הוא עלול להצית עימות פנימי ולהפוך את עיראק לזירת התנגשות אזורית.
הנשיא טראמפ מחריף הדרגתית את הלחץ הכלכלי על איראן במקביל להיערכות אמריקאית לאופציה צבאית, בעוד טהראן ממשיכה להתבצר בעמדותיה ולהמר על שחיקת הזמן והלחץ הפנימי בארה״ב.
המבצע האמריקני במיצר הורמוז דוחק את איראן להכרעה, אך המאבק האמיתי נותר סביב הגרעין והאם הלחץ הכלכלי יספיק כדי לכופף את המשטר.
וושינגטון דוחפת את לבנון להסדר ישיר עם ישראל ולפירוק חזבאללה מנשקו, בעוד המערכת הפוליטית בביירות מפוצלת והנשיא ג'וזף עון מנסה לתמרן בין לחצים מנוגדים ואינטרסים אזוריים.
פרישת איחוד האמירויות מאופ״ק היא מהלך אסטרטגי שמסמן מעבר מניהול קולקטיבי של שוק הנפט לריבונות אנרגטית ולגמישות גיאופוליטית, על רקע שינויים במאזן הכוחות האזורי והעולמי.
המתח מול טהראן עולה מדרגה, הנשיא טראמפ שוקל לשלב בין המצור הימי המתמשך לתקיפות מדויקות, במטרה לשבור את הקיפאון בשיחות הגרעין ולהכתיב תנאים חדשים.
ארה"ב מנסה לכופף את טהראן באמצעות חנק ימי ושיתוק יצוא הנפט, אך המהלך עלול להפוך במהירות מהפעלת לחץ כלכלי ממוקד להסלמה אזורית רחבה, עם השלכות גלובליות על שוקי האנרגיה ועל היציבות במזרח התיכון.
חשש בלבנון מהמגעים עם ישראל ופגישה אפשרית של הנשיא עון עם ראש הממשלה נתניהו, על רקע ביקורת פנימית חריפה, פיצול פוליטי עמוק והקשר ההדוק בין הזירה הלבנונית למו״מ האמריקני עם איראן, שמייצר לחץ אזורי וחוסר יציבות מתמשך.
הנשיא טראמפ מבקש למצות את ערוץ המשא ומתן עם איראן למרות הפערים העמוקים בין שני הצדדים.
ישראל חוששת שטראמפ יגרר למלכודת ובסופו של דבר יחתום על הסכם גרוע שישאיר את המשטר האיראני על כנו ויגביל את חופש הפעולה האסטרטגי שלה.
הפריסה הצבאית האמריקנית חסרת התקדים במזרח התיכון אינה רק הפגנת כוח, אלא ניסיון לעצב מחדש את מאזן ההרתעה מול טהראן, תוך שילוב בין איום צבאי מוחשי לבין שמירה על פתח להסדרה מדינית.
ארה"ב מפעילה לחץ מדיני וכלכלי כדי לרסן את פעילות המיליציות הפרו־איראניות בעיראק נגד מדינות המפרץ, אך הוא עלול להצית עימות פנימי ולהפוך את עיראק לזירת התנגשות אזורית.
הנשיא טראמפ מחריף הדרגתית את הלחץ הכלכלי על איראן במקביל להיערכות אמריקאית לאופציה צבאית, בעוד טהראן ממשיכה להתבצר בעמדותיה ולהמר על שחיקת הזמן והלחץ הפנימי בארה״ב.
