ישראל החלה בדיונים עם ממשל ביידן על היום שאחרי המלחמה ברצועת עזה.
למרות התנגדותה הפומבית של ישראל לשליטה אפשרית של הרש"פ ברצועה, לא תהייה לה ברירה והיא תסכים לכך בתנאי שהרש"פ תעבור רפורמה יסודית.
ישראל הולכת עד הסוף במלחמה נגד חמאס ברצועת עזה וצה"ל נחוש לכבוש את כל הרצועה בדרך למיטוט שלטון חמאס. חמאס איבד עד כה כשליש מכוחו הצבאי ומדובר במערכה שתימשך עוד זמן רב.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
צה"ל יכבוש בקרוב את "ציר פילדלפי" על גבול רצועת עזה עם מצרים שמשמש להברחות אמצעי לחימה ממצרים לרצועת עזה. מצרים מכחישה קיום מנהרות הברחה מתחת לציר הזה אך גורמי הביטחון אומרים כי זהו ציר ההברחות העיקרי של הנשק שבידי חמאס.
חיסולו בדמשק של ריזא מוסאווי, בכיר במשמרות המהפכה האיראניים, נתפס במזרח התיכון כאזהרה ישראלית לאיראן ולסוריה. איראן חצתה את הקווים האדומים במאבקה נגד ישראל והיא צריכה להבין כי ידה של ישראל היא ארוכה והיא תגבה ממנה מחיר.
ההצעה להגלות את הצמרת הצבאית של חמאס בראשות יחיא סינוואר למדינה בחו"ל אינה מעשית והיא מהווה פרס לטרור. השאיפה הישראלית צריכה להיות חיסולם הפיזי של יחיא סינוואר ומוחמד דף, השניים אחראים למותם של מאות ישראלים ואלפי פלסטינים והם בני מוות.
חמאס שינה את שיטת הלחימה שלו ברצועת עזה ועבר ללוחמת גרילה נגד כוחות צה"ל בניסיון לגרום להם מקסימום אבידות. צה"ל אינו ממתין להפסקת אש, הוא משנה את שיטת הלחימה וחותר לאתר את הצמרת הצבאית של חמאס ולחסלה.
ממשלות ישראל הקפיאו במשך שנים את החיסולים הממוקדים של ראשי חמאס והעניקו להם חסינות למרות המלצות השב"כ והמוסד. הקונספציה הישראלית כי "חמאס מורתע" גרמה לישראל לוותר על כלי נשק חשוב נגד הטרור.
הגיעה העת להתעורר.
יחיא סינואר מגלה סבלנות וביטחון עצמי רב ודורש הפסקת אש מלאה ונסיגת צה"ל מכל הרצועה כתנאי לפתיחת משא ומתן על שחרור החטופים. ישראל מגבירה את הלחץ הצבאי באזור ח'אן יונס ומצרים העבירה הצעה לחמאס ולישראל להפסקת אש.
הבעיה המרכזית של צה"ל במלחמה נגד חמאס היא ההסתתרות של אלפי המחבלים והנהגתם הצבאית במנהרות חפורות עמוק באדמה. הגיעה העת לשקול את עצירת הסיוע ההומניטרי והדלק לרצועה כדי לאלץ את המחבלים לצאת ממקום המחבוא שלהם.
ישראל החלה בדיונים עם ממשל ביידן על היום שאחרי המלחמה ברצועת עזה.
למרות התנגדותה הפומבית של ישראל לשליטה אפשרית של הרש"פ ברצועה, לא תהייה לה ברירה והיא תסכים לכך בתנאי שהרש"פ תעבור רפורמה יסודית.
ישראל הולכת עד הסוף במלחמה נגד חמאס ברצועת עזה וצה"ל נחוש לכבוש את כל הרצועה בדרך למיטוט שלטון חמאס. חמאס איבד עד כה כשליש מכוחו הצבאי ומדובר במערכה שתימשך עוד זמן רב.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
צה"ל יכבוש בקרוב את "ציר פילדלפי" על גבול רצועת עזה עם מצרים שמשמש להברחות אמצעי לחימה ממצרים לרצועת עזה. מצרים מכחישה קיום מנהרות הברחה מתחת לציר הזה אך גורמי הביטחון אומרים כי זהו ציר ההברחות העיקרי של הנשק שבידי חמאס.
חיסולו בדמשק של ריזא מוסאווי, בכיר במשמרות המהפכה האיראניים, נתפס במזרח התיכון כאזהרה ישראלית לאיראן ולסוריה. איראן חצתה את הקווים האדומים במאבקה נגד ישראל והיא צריכה להבין כי ידה של ישראל היא ארוכה והיא תגבה ממנה מחיר.
ההצעה להגלות את הצמרת הצבאית של חמאס בראשות יחיא סינוואר למדינה בחו"ל אינה מעשית והיא מהווה פרס לטרור. השאיפה הישראלית צריכה להיות חיסולם הפיזי של יחיא סינוואר ומוחמד דף, השניים אחראים למותם של מאות ישראלים ואלפי פלסטינים והם בני מוות.
חמאס שינה את שיטת הלחימה שלו ברצועת עזה ועבר ללוחמת גרילה נגד כוחות צה"ל בניסיון לגרום להם מקסימום אבידות. צה"ל אינו ממתין להפסקת אש, הוא משנה את שיטת הלחימה וחותר לאתר את הצמרת הצבאית של חמאס ולחסלה.
ממשלות ישראל הקפיאו במשך שנים את החיסולים הממוקדים של ראשי חמאס והעניקו להם חסינות למרות המלצות השב"כ והמוסד. הקונספציה הישראלית כי "חמאס מורתע" גרמה לישראל לוותר על כלי נשק חשוב נגד הטרור.
הגיעה העת להתעורר.
יחיא סינואר מגלה סבלנות וביטחון עצמי רב ודורש הפסקת אש מלאה ונסיגת צה"ל מכל הרצועה כתנאי לפתיחת משא ומתן על שחרור החטופים. ישראל מגבירה את הלחץ הצבאי באזור ח'אן יונס ומצרים העבירה הצעה לחמאס ולישראל להפסקת אש.
הבעיה המרכזית של צה"ל במלחמה נגד חמאס היא ההסתתרות של אלפי המחבלים והנהגתם הצבאית במנהרות חפורות עמוק באדמה. הגיעה העת לשקול את עצירת הסיוע ההומניטרי והדלק לרצועה כדי לאלץ את המחבלים לצאת ממקום המחבוא שלהם.
