מינוי אסטרטגי במועצה לביטחון לאומי באיראן- מוחמד באקר ד'ו אלקדר, האיש שמכיר את המערכת מבפנים, נבחר לנהל את המשטר האיראני בעיתות חירום, המהלך משקף את העדפת ההנהגה לאנשי כוח נאמנים ומיומנים לשמירה על יציבות המדינה מול לחצים חיצוניים ופנימיים
בירושלים מעריכים כי יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד קאליבאף הפך לשחקן מפתח לא רק בזירה הפנימית אלא גם בערוץ המגעים מול ארה"ב, אך רואים בו אגוז קשה וחלק מהבעיה ולא מהפתרון, במיוחד לנוכח קשריו ההדוקים למשמרות המהפכה.
האם חזרתו האפשרית של רזא פהלווי לאיראן תוכל להפוך לזרז להפלת המשטר, או שתישאר מהלך סמלי מול עוצמת מנגנוני הביטחון והיעדר בסיס כוח פנימי?
הזירה התודעתית הפכה לאחד משדות הקרב המרכזיים של העימות האזורי, חיסולם של שחקני מפתח במכונת התעמולה של איראן ושלוחותיה יוצר ואקום תקשורתי, מערער את יכולת גיבוש הנרטיב ומחליש את השפעת ציר ההתנגדות על דעת הקהל והמערכת האזורית.
ישראל פוגעת בכוחות הבאסיג' באיראן ומחסלת את מפקדיו, משמרות המהפכה נשחקים בהדרגה, ומפגינים איראנים ממתינים לקריאה אסטרטגית של טראמפ לפתיחת גל מחאה המוני ברחובות.
העימות הצבאי הפך למלחמת התשה אזורית, שבה איראן מנצלת את קלף האנרגיה ומיצרי הורמוז כדי להגביל את ארה"ב וישראל, להציב אותן בפני דילמות קשות בין הסלמה להפסקת המלחמה, ולעצב מחדש את מאזן הכוחות באזור.
מי ינהיג את איראן ביום שאחרי? חיסולו של עלי לאריג'אני מטלטל את מוקדי הכוח בצמרת האיראנית ומציב את מוג'תבא ח'מינאי בפני מבחן הישרדות,מעמדם של מפקדי "משמרות מהפכה" מתחזק.
למרות התלות הכלכלית העמוקה של איראן במדינות המפרץ, ההנהגה האיראנית מהמרת על הסלמה צבאית נגדן כדי להפעיל לחץ אזורי ובינלאומי להפסקת המלחמה.
בזמן שאיראן שקועה במלחמה, מוג'תבא ח'מינאי, המנהיג העליון החדש נעלם מהזירה, ומותיר מאחוריו שמועות על פציעה, מאבקי כוח ושאלה מי באמת מנהל את המדינה.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי אם מוג'תבא ח'מינאי לא יחוסל בקרוב צפויים לו קשיים רבים בניהול איראן ושיקומה.
להערכתם, הוא ינסה לעבור לייצור מהיר של פצצת גרעין כדי להרתיע את ישראל וארה"ב מתקיפות נוספות של איראן.
מינוי אסטרטגי במועצה לביטחון לאומי באיראן- מוחמד באקר ד'ו אלקדר, האיש שמכיר את המערכת מבפנים, נבחר לנהל את המשטר האיראני בעיתות חירום, המהלך משקף את העדפת ההנהגה לאנשי כוח נאמנים ומיומנים לשמירה על יציבות המדינה מול לחצים חיצוניים ופנימיים
בירושלים מעריכים כי יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד קאליבאף הפך לשחקן מפתח לא רק בזירה הפנימית אלא גם בערוץ המגעים מול ארה"ב, אך רואים בו אגוז קשה וחלק מהבעיה ולא מהפתרון, במיוחד לנוכח קשריו ההדוקים למשמרות המהפכה.
האם חזרתו האפשרית של רזא פהלווי לאיראן תוכל להפוך לזרז להפלת המשטר, או שתישאר מהלך סמלי מול עוצמת מנגנוני הביטחון והיעדר בסיס כוח פנימי?
הזירה התודעתית הפכה לאחד משדות הקרב המרכזיים של העימות האזורי, חיסולם של שחקני מפתח במכונת התעמולה של איראן ושלוחותיה יוצר ואקום תקשורתי, מערער את יכולת גיבוש הנרטיב ומחליש את השפעת ציר ההתנגדות על דעת הקהל והמערכת האזורית.
ישראל פוגעת בכוחות הבאסיג' באיראן ומחסלת את מפקדיו, משמרות המהפכה נשחקים בהדרגה, ומפגינים איראנים ממתינים לקריאה אסטרטגית של טראמפ לפתיחת גל מחאה המוני ברחובות.
העימות הצבאי הפך למלחמת התשה אזורית, שבה איראן מנצלת את קלף האנרגיה ומיצרי הורמוז כדי להגביל את ארה"ב וישראל, להציב אותן בפני דילמות קשות בין הסלמה להפסקת המלחמה, ולעצב מחדש את מאזן הכוחות באזור.
מי ינהיג את איראן ביום שאחרי? חיסולו של עלי לאריג'אני מטלטל את מוקדי הכוח בצמרת האיראנית ומציב את מוג'תבא ח'מינאי בפני מבחן הישרדות,מעמדם של מפקדי "משמרות מהפכה" מתחזק.
למרות התלות הכלכלית העמוקה של איראן במדינות המפרץ, ההנהגה האיראנית מהמרת על הסלמה צבאית נגדן כדי להפעיל לחץ אזורי ובינלאומי להפסקת המלחמה.
בזמן שאיראן שקועה במלחמה, מוג'תבא ח'מינאי, המנהיג העליון החדש נעלם מהזירה, ומותיר מאחוריו שמועות על פציעה, מאבקי כוח ושאלה מי באמת מנהל את המדינה.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי אם מוג'תבא ח'מינאי לא יחוסל בקרוב צפויים לו קשיים רבים בניהול איראן ושיקומה.
להערכתם, הוא ינסה לעבור לייצור מהיר של פצצת גרעין כדי להרתיע את ישראל וארה"ב מתקיפות נוספות של איראן.
